אתם. אתם הייתם שם בשבילי כל החיים. סבלתם אותי כל החיים. דאגתם לי כל החיים.

אהבתם,רבתם,בכיתם,צעקתם,חיבקתם,נישקתם. מעולם לא שנאתם. כשעשיתי את הדבר הזה,

הדבר הכל כך לא ייאמן הזה, אתם חיבקתם חזק חזק, ואמרתם שהכל יהיה בסדר. כל הורה אחר, היה מעיף אותי מהבית בצעקות.

רציתי לברוח בהתחלה,חשבתי שאני בכלא, שאתם רוצים רק לגרום לי לסבול. אבל לא..

בזכותכם אני היום איפה שאני, ולא אוכל להגיד לכם מספיק תודה כל החיים.

המילה הראשונה, החיוך הראשון, הבכי הראשון, ההליכה הראשונה. אתם הייתם שם בכל הדברים האלו,

ובכל הדברים המרגשים שהיו לי בחיים ובעזרת השם יהיו. ועכשיו, כשאתם עוברים משהו,

עוברים כל כך הרבה שינויים.. אני אהיה שם בשביל לעזור, אני יעשה כל מה שצריך כדי שתדעו את הטוב ביותר.

הדמעות שעלו בי, ועולות בי עכשיו, אף אחד לא יראה. אני אשמור אתזה בבטן, ואשתוק.

אני בחיים לא אוכל להיות עד כך אסירת תודה. אני אוהבת אתכם, ולעולם לא אשכח, מהי משפחה.3>