..my life..

היה כ"כ כייף מצד אחד אבל מצד שני לא יכולתי לשתף פעולה עם זה..

אני לא מהבנות האלהה, פשוט לא, אני לא אפריד בין אנשים גם אם הייתי יודעת ובטוחה במליון אחוז שכן יקרה משו.

רק חבל שפעם הראשונה בחיים שלי שהרגשתי כ"כ.. שלמה עם עצמי לא יכולתי לשתף פעולה  איתך.

באמת שאהבתי את אותו ערב.. זה, לא היה בשליטתי..

למרות שנפגשנו בתור ידידים הרגשתי שאתה מנסה יותר אבל אני ((טיפשה שכמותי)) לא עשיתי עם זה כלום למרות שממש רציתי.

ושלא תבינו לא נכון, זה לא בגלל שלא רציתי זה בגלל שלא יכולתי !!

אני באמת לא יודעת מה לעשות עכשיו.. כי מצד אחד יש אותך ((ואותה)) ומצד שני יש אותו..

למרות שאנחנו אמורים להפגש רק השבוע או הבא, אני מרגישה במילים ובצורת דיבור שלך שאתה כן רוצה. ובתאכלס אני לא בטוחה עכשיו את מי אני רוצה..

את הפרסי-תימני או את ההוא שבאמת ניסה אבל יש לו חברה ((למרות שהם איזה שבועיים וחצי ככה ביחד)).

יש לכם עצה?