אלוהים ברא לנו ירח, שנראה כמה אנחנו בודדים

'עולם מושלם'

קלישה ,

אין דבר כזה

הכל בולשיט וזיוני שכל

שוטפים לכם את השכל

אין דבר בעולם שמושלם,

הכל זיוף

[גם אתם]

גם אין אהבה טובה

שנגמרת בטעם טוב

שמשאירה טעם לעוד,

אז למה אנחנו ממשיכים לאהוב

למרות שכל התקוות שלנו,התנפצו בפנים

שכל החלומות שלנו כבר אזלו?

למה ללמוד להעריך משהו

אם בסופו של דבר הוא גם יעלם

או הכי דפוק?

לסמוך על מישהו

לאהוב אותו

לתת לו חלק חשוב בחייך

ובסוף,דווקא הוא הכי פוגע

הוא זה שלא שם כשאתה צריך אותו

כשהוא צריך אותך?

הוא רץ אלייך.

אולי זה נשמע מופרך והזוי

לא הגיוני והכל

אם כן,אתם יכולים להפסיק פה את הקריאה

ההמשך זה על חיי-אז לא מעניין,נכון?

אז אני מתפרקת אל מולכם

אני נואשת

ואתם יודעים,

למישהו אכפת?

אם תפקחו טוב את העיניים,

ותסתכלו על שלי,אתם יודעים ותראו שקשה לי.

על העדן החלון מסתכל עלייה

העוברים ושבים מחייכים ומסתכלים בסקרנות

הוא מסתכל

בוחן

לא מתקרב,מדבר,נוגע.

"כל עוד היא לא יודעת-" הוסיף ואמר,

"כלום לא יזיק,השמש תמשיך לזרוח,והיא תמשיך לעמוד ולחכות לאהובה."

אהובי?

אהובי הלך,הוא לא ישוב עוד

הוא פגע והלך

כל תו נצרב בגופי,

אקורד מתנגן

וצובט.

איך לגרום לזה להפסיק?!

לא מזמן,

ניסיתי למות

לא רוצה יותר

נימאס לי מהכל

עד שהסתכלתי על הכל

ב 'פאק אוף' ענק,

מה אני עושה?

לגרום אושר לשונאי?

[תמיד אני רוצה שכולם יהיו מאושרים,אבל איך אני אראה זאת?]

בכלל,

אני לא יודעת למה אני כותבת את כל זה

אף אחד לא יטרח לקרוא כלום

ואני לא יודעת לאהוב,

ולא יודעת לשמוח,

אין בי אהבה,

יש בי רק שנאה

כניראה שלאף אחד לא אכפת

[נוי,את מאוד מוזרה

אפילו הוא שונא אותך

כמו כלום,

אז לא משהו יוצא דופן,לא כך?]