כותבת למגירה

אמש, ישנת בזרועותי

לחשת מילות אהבה וליטפת את פני

מילאת אותי, דמעות של אושר בעיני

בבוקר לבשת מדים, נישקת בחיוך

לחשת מילים מרגיעות ולקחת את התיק

החלק הזה שבך ידעתי, אינו שלי

"אני דואג לחיילים שלי" אמרת, "חייהם בידי"

מי ישמור עליך? שאלתי את עצמי

אתה מכיר אותי ידעתי, יותר משאני

ועכשיו, לבדי, החיוך שלך מיטשטש בזכרוני

נרעדת מתוך חלום, גופך חסר לצידי

האם לילותיך בודדים כשלי?