אני לא יכולה יותר..

אני יושבת ובוכה מול המחשב בזמן שאני כותבת.

מיצידי לחפור ולשעמם.

ואין לי שום כוונה מיוחדת שתקראי את זה.

אבל אני פשוט לא יכולה יותר.

נמאס לי לבכות על חברות שלי מהמחשבה בשעוד כמה ימים ספורים הם כבר לא ישימו עלי..

את מתרחקת..

אני לא יודעת למה.

אבל את עושה את זה..

אין לי כוונה לבחור בינך לבינה.

אבל אני מרגישה שאני מאבדת אותך..

זה עצוב..

זה כל כך עצוב לי.

שאת מעדיפה אותן על פני.

שאני מכירות כל כך הרבה זמן..

ואת פשוט..כלום.

נמאס לך, אז את עושה צעד אחד אחרונה..

בתקווה שאני אחשוב כמוך ואתרחק ממך גם..

גם אחרי כל מצבי הרוח מהתחת שלך, ואיך שאת מביאה לי את הכריזה כל פעם מחדש..

אני אוהבת אותך..

את חשובה,

את יקרה לי מדי בשביל שאני אוותרעליך, על מה שיש ביננו..

את יודעת עלי הכל כלל הכל..סיפרתי לך הכל!

אני בכלל לא יודעת מה לחשוב.

אוף..אני דומעת מחדש..

יושבת ובוכה..אולי אני בכלל סתם בוכה.

אבל אני מעדיפה להוציא הכל..נמאס להעמיד פני שמחה בדקה שאני נמצאת איתך..

עוד מגילה אני יכולה לכתוב..ואני גם אכתוב.

כל כך כואב לי..

את לא יודעת בכלל..

כי בכל זאת..חברה אחת פחות..ביג דיל באמת..עם כל הבנות החדשות שהכרת בשנה הזאת..

פשוט תפסיקי.

אני צריכה אותך איתי, לידי..

אני לא יכולה לחשוב על זה שנעבור במקרה אחת ליד השניה בלי להתחיל לפצוח בדיון סוער..

סתם שתיקה תשרור ביננו.

אני מדמיינת..בבקשה..אני רוצה לדעת שאני מדמיינת.

שאני נכנסת לפראנויה מיותרת סתם בגלל החופש.

שזה מה שהרחיק ביננו.

את חשובה לי יותר מדי. אני אוהבת אותך. תמיד. גם אם תשנאי אותי ולא תרצי אותי יותר.. אני אוהבת אותך.

ככה היה לי בדיוק לפני שנה עם מיטל..

כשידעתי. פשוט ידעתי, שהקשר של שתינו לא יהיה יותר כמו פעם. חברות הכי טובות..

גם עליה אני בכיתי, כי איבדתי חברה, אני עוד חולמת עליה חלומות בלילה.

שאנחנו חברות כמו פעם. שזה לא יגיע למצב כזה איתך.
שאני צריכה לחלום עלינו כחברות..

הייתי כותבת עכשיו את השם שלך פלוס אני אוהבת אותך בגודל הכי גדול שיש פה..
אבל מהפחד שתראי את זה..

אני צועקת בלב שלי את השם שלך במקום פהה!!!

אם תקראי את זה..? את תקראי. אני לא רוצה שתראי את כל זה..

אכפת לי מה אחרים חושבים עלי.. כן מה לעשות. אכפת. ואם תראי את כל זה.?

מה תחשבי עלי אחרי זה?

נמאס לי! אני סתם דפוקה. את דפוקה. העיניים שלי אדומות והאף נוזל..

אבללללללללללללללללללללל.........חלאס.. לא יודעת בכלל מה ני רוצה לכתבו יותר..
הכל מבולגן אצלי בראש. מחשבות פה, מחשבות שם.. כזה דפוק.

את יודעת מה? זה לא רק את..

זה גם רז והילה..

אני דואגת וחוששת מהעובדה שאולי..בעוד חודש חודשיים, חברות כבר לא נקרא יותר אחת לשניה.

רזי המדהימה שלי..שאני כל כך אוהבת. כואב לי בכלל לחשוב על זה.

החברות הכלכך טובות שלי, הכי טובות שלי כבר לא רוצות אותי?

פאק. אני מפגרת. אני יודעת שאני מפגרת. לא אכפת.
זה באמת מה שעובר לי בראש. כל הפחד מזה פשוט סותם לי את הראש.
אני לא חושבת על שומדבר אחר.

חפרתי לך. את בכלל לא קוראת. אני מקווה..

אם. שתדעי..

אני אוהבת אותך!!!

תמיד 333>

פלופ.

בלוג חדש.

הוא יהיה בלוג אישי משולב מפעל.

אני אכתוב פה מה בא לי.

אבל תכולו גם להזמין. אני חושבת ><

את הלוגו אני הכנתי. יש לו גם עיצוב שלם תואם,
אבל החלטתי שאני אוהבת את הלבן..

שהכל בלבן!

אין לי מושג לכתוב בלוגים,

אני משועממת.

אני סתיו.

אני בעוד 13 יום אהיה בכיתה ח'. [זה 13 יום נכון?]

אני לאני לא יודעת לנצל את החופש כמו שצריך מה שעצוב למדי XD

אני חופרת ויותר מדי!

אני כותבת לעצמי, אבל זה לא נורא, לפחות אני כותבת למישהו..

הרבה מהמשפטים שפה מתחילים בא'

לפעמים יש לי שגיאות מתוך בלבול, ולא כי אני דיסקלטית או משהו :P

אני מתחילה לחפור ולכתוב דברים לא קשורים סתם בשביל לתת לפוסט הראשון קצת נפח,אז אני אפסיק פה!!!

סתיו. :]]