ועכשיו: אמא ועלילותיה המופרעות, ועוד כמה תובנות לא קשורות על החיים.

אמא שלי גילתה לאחרונה את נפלאות המחשב.

ובכן, הבעיה היא, שבכל פעם שהמחשב מגלה אחת מ"נפלאותיו", אני נקראת לדגל, כלומר לעכבר- לפתור אותן.

קניתי פיג'מה חמודה עם חתולים [מיאו] מצויירים עליה.

בכל פעם שאמא שלי עוברת לידי, כשאני עם הפיג'מה, היא נוגעת בחתולים שעליה, ועושה מן מיאו כזה.

אמאל'ה.

אני בסך הכל רציתי אולסטאר, ומה אמא רצתה?!

מדפסת משולבת!

שמישהו יגיד שיש צדק בעולם.

וכמה תובנות לא קשורות:

- תודו שזה יכול להיות ממש מצחיק להסתובב בבית ספרי הדוסי למהדרין ולהצתלב.

אוי, ימי התום.

- פתאום, יום אחד, מתוך שיעמום אין קץ, אני מוצאת את עצמי בוהה בפינה של החדר בתקרה, וחושבת על כל זוויות הצילום האפשריות לצלם אותה.

מי יודע, זה יכול אפילו להתקבל בבמה החדשה.

-משוואות פרמטריות זה כמו מערכות יחסים- זה תמיד יגמר לא טוב, ותמיד יתברר, איכשהוא, שצ'ופצ'יק אחד קטן יכול לשנות את כל התמונה...

- אני: "קראתי ספר שלם באנגלית."

חברה: "וואלה?! ומה הבנת ממנו?"

  אני: "שאפשר להשתמש במילה "is" המון פעמים במשפט אחד.

ארז טל מעצבן.

נכון שהוא מעצבן?

כאילו, הוא אפילו לא חתיך.

ולא ראיתי/עשיתי/בהיתי בחוסר הבנה מוחלט ב"מבחן של המדינה".

למה?

וול, אולי כי בפעם שעברה יצא לי איי.קיו זהה לזה של קוף?

בפעם הבאה שהבלוג הזה יעודכן, הוא יראה אחרת לגמרי, מילה שלי.

אני מעצבת מחדש [בעזרתה האדיבה של פלפלת].

~עדשה קשה~