ופעם: סופסוף סיימו לעצב לי את הבלוג [עיצוב חלקי, עוד לא גמור]!
אז היום יש פוסט ארוך במיוחד עם הרבה דברים. תתמודדו עם זה.
העיצוב
נו, איך?
זה עוד טעון שיפור, וזו לא גירסה סופית, אז לא להיבהל.
פשוט הייתי חייבת לעדכן כבר, שלא תחשבו לי שנעלמתי.
אז...העיצוב החדש מוצא חן בעיני, והוא משקף אותי הרבה יותר מאשר הקודם.
וחוץ מזה, חורף זה צבעים חמים, אז הייתי חייבת לשנות כבר.
שטויות קטנות
אוי, כמה צחקתי...:
האומנם מעולם?!
הדוסים שלי....
זה כבר באמת הצחיק אותי.
נתנו לנו עבודה בבית ספר, על נושא שאתם באמת לא רוצים לדעת מהו, וזה נראה בערך כך: >החלקים המזעזעים מדי מצונזרים, יש גבול<
" כי התכלית והכוונה בבריאה העולם, היותר עמוקה, שאפשר לבשר וגם להכיר ה', היא רצון הבורא להתחסד עם ברואיו ולהנות אותם מזיו שכינתו."
תירגום בגוף הסרט: המטרה העמוקה של בריאת העולם היא להפוך את ה' לבשר, עדיף כבש, ורצונו להפוך לחסידוׁת את כל ברואיו, ולגרום להם להנות מהזיו שלו [נו תבינו לבד].
"אם נהיה רק עומדים ומקבלים טובתו, ומבקשים עוד ועוד- "הב, הב!"- הלא אנו הולכים ונדבקים בנטילה ואהבת עצמו, שמזה באה כפיות טובה, וטמטום הלב נגד כל מושג רוחני כמבואר לעיל."
תירגום בגוף הסרט: אם נהיה בהמות, כלבים לצורך העניין, וננבח "הב, הב!", נדבק במחלת הכלבת הנפוצה, שמזה באה נטילת עצמו, שמזה בא טמטום הלב, וככה מקבלים דום לב.
הלב מקבל שוק מהטמטום של עצמו.
מי רש"י, מי? הא?!
[רובכם גם ככה לא יודעים מי זה רש"י, אז אני מרשה לעצמי....בעצם, אני מרשה לעצמי בכל מקרה]
ואם כבר בדת משה עסקינו:
רוצים לעשות אצלנו בשכבה [או שמא זה רוצות?] בוקסר שכבתי, שיהיה כתוב עליו:
דע לפני מי אתה עומד!
טוב, לא באמת ציפיתי שתבינו...
הדתיים שביניכם בטח יצחקו, והשאר, וול...השאר יעמדו בצד בינתיים.
סילבסטר
בסילבסטר לא עשיתי כלום, באמת.
זאת אומרת, חוץ מלהיות אצל חברה, במקרה באותה שבת, אבל באמת שבמקרה.
אז לא עשינו כלום חוץ מלרבוץ במיטה.
ואל תבינו את זה לא נכון.
ממ...אוף!
עבר כבר חודש ובמה חדשה עוד לא אישרו את היצירות שלי.
יאללה כבר, לפחות תזרקו מבט!
זהו....
הלכה לי המוזה.
עפה לה דרך החלון.
תצטרכו להסתפק בזה.
~עדשה קשה~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
