זה לגמרי אחר.

קניתי את הדיסק החדש של עברי לידר- "זה לא אותו דבר".

מרוצה ממנו לגמרי בינתיים.

הבא בתור זה "האנשים החדשים".

כמה שינויים שחלו בי בשבוע וחצי האחרונים:

...

הסתפרתי.

כן כן, אני, שכל חיי הולכת אך ורק עם קוקו מכוער ושיער ארוך, סבוך בכמה קשרים קטנים, טיפה יבש, הסתפרתי מדורג.

אני חייבת להגיד שאף פעם לא הייתי מרוצה יותר מהשיער שלי.

...

עשיתי חורים.

סוף-כל-סוף-כל-סוף עשתי חורים באוזניים.

עגילים רגילים לחלוטין, לא פירסינגים למיניהם, כי פשוט אף פעם לא היה לי.

[אמא סירבה בתוקף מאז שאני זוכרת את עצמי. בסוף פשוט לא שאלתי אותה והלכתי לעשות עם חברות, וגם הודעתי לה שבקרוב בא החור השני, ואחריו גם השלישי....אחרי הכל- בעוד שנה אני בכלל אצטרך לשאול אותה מה לחורר ואיפה...]

אז מזל טוב לי.

אדוני יעזוב את המקום.

השיר החדש של רוני דואני [סליחה, את לא סופרסטאר, גברת] משך את האוזניים שלי מהרגע הראשון.

קודם כל, עברי לידר כתב אותו [מה שהופך את המילים שלו לקצת יותר מעניינות...].

דבר שני- השיר הוא שיר פמיניסטי, יש לו לחן מקפיץ וחמוד מאוד.

מה רע?

לא רע, אבל תראו משהו:

אדוני רוצה להיות ראש הממשלה אדוני יודע לספק אישה אם אדוני חושב שהוא יותר חכם אדוני לובש מדים וקדימה לצבא אדוני ימכור לי תכשיטים וגם את אחותו אם הזמנים קשים בשביל עירום אתה צריך סיבה אדוני מוריד מדים וקדימה למיטה

לא יכול להיות שמדובר במפקד שלה?!

...

"אדוני יודע לספק אישה"-

ברור, אם אדוני לא היה יודע לספק אישה... טוב, אז הוא היה סתם עוד גבר ישראלי ממוצע.

ועכשיו- שאדוני יעזוב את המקום.

לא התאמנתי בחשמלית אפילו פעם אחת מתחילת השבוע...

"פצעים ונשיקות"- של מוניקס סקס, ו- Knocking on havens door"- gans'n roses".

לא יודעת אם כתבתי נכון, דאמט.

להתראות לכם.