יש לי המון מה לכתוב אבל יש המון קצוות שאני צריכה לסגור לפני שאוכל לכתוב את עצמי בגלוי.

הייתי רוצה לדעת מי קורא כאן לפעמים...מי בדרך כלל, אבל אין לי פרו כדי לעשות את זה, אז אני אבקש בקשה קטנה:

אם אתם קוראים כאן, אפילו רק מדי פעם, תגיבו בבקשה לפוסט הזה.

[אפילו אם אני מכירה אתכם ואתם חברים שלי, אדרבא]

חוץ מזה אעדכן שסיימתי ללמוד השנה ושאנקורי עושים לעצמם חתיכת יחסי ציבור לשנה הבאה ובטח בית הספר הקטן, האינטימי, החם והאוהב והדי מטורלל שלי יוצף בשנה הבא בכל מיני ווירדוז שנמאס להם ממערכת החינוך, כמו כל מי שלומד בבית ספר הזה...אבל מה זה משנה.

ואני עובדת מלא, ונכשלתי בטסט הראשון אבל לא נורא, אני אעבור בהבא בתור ואקנה בסוף הקיץ אוטו קטן וחמוד וטרנטה שיתפרק לי מידי פעם, ואז גם אני אוכל להתקשר לאבא כשאני תקועה באמצע מורשה ולבכות לו בטלפון שיבוא לחלץ אותי ולהרגיש קצת ילדה קטנה שעוד תלויה בהורים, כמו כולם.

ואם כבר אבא שלי, אז הוא מאושפז נכון להיום בפנימית ב', בחדר 2, בבית חולים הישראלי האנטיפתי הקרוב, ולא יודעים מה יש לו, חוץ מזה שכואב לו בחזה, ונקווה שיהיה בסדר.

ונורא בא לי לנסוע לצפון לאיזה יום יומיים [ד' מציעה לנסוע עם החברים הסטלנים והמסוממים שלה, אבל אם אסע איתה אני עוד אדרדר לחגיגת...:)], אבל אין לי עם מי.

ואם כבר ד', אז אין לי ממש חשק לנסוע איתה כי אז גם החבר שלה יהיה, ולא שיש לי בעיה איתו, אבל כשהם יחד זה מרגיש לי קצת פורנוגפי להיות לידם, כאילו אני רואה משהו שאני לא אמורה לראות, למרות שהם לא מנסים להסתיר משהו...לא יודעת, עדיין לא מאוד נוח לי עם גילויי חיבה פומביים שכאלה, ובטח שלא זוגיים.

אה ו- הביצוע של אדיר אוחיון בכוכב נולד השבוע ל"על גגות תל אביב" מדהים! רוצו להוריד!!!

בקיצור, פוסט אמיתי יבוא אחרי הרבה מוכנות נפשית שלי, ואחרי הרבה סגירת קצוות עם אחרים.

אבל תודיעו לי אם אתם כאן, בבקשה!