דברים שרואים מכאן, לא רואים משום מקום. |
| 7/2004
 אלוהים (כן, שוב), בנים, והמורדים...
ניסיתי לעשות רשימה בצד, עם כמה פוסטים מעניינים (אחד מהם זה :"ההסדר שלי עם אלוהים", שמופיע למטה וגם ברשימה, אבל לא תצליחו להיכנס אליו.) אבל לא הצלחתי, מי שיודע לעזור- יופי, תעזור!
פעם, כשהייתי ילדה קטנה, רציתי להיות בן...
כן, רציתי להיות בן. זה היה נראה לי הרבה יותר לגיטימי, להיות בן.
האמת, עד היום אני חושבת שלבנים יש חיים ה-ר-ב-ה יותר קלים!
תחשבו (ובעיקר תחשובנה) על זה:
את כל הצרות (ותאמינו לי שיש מלא), אין לכם!
זה כאילו אלוהים, (עוד פעם אנחנו מגיעים ל- ... ל- דבר הזה, שאין לו הגדרה...) כשהוא ברא את הגבר והאישה (למה הגבר נברא לפני האישה? כי לפני כל יצירת אומנות צריך לעשות טיוטא! כמה נדוש...), הוא שאל את עצמו: "למי אני אעשה חיים קשים יותר?! אה, לאישה! היא פשוט נראית לי הטיפוס..."
נו, גט ריל!
דבר אחר: ראיתי את הסרט של המורדים. (כן, אני יודעת שאני לא נשמעת הטיפוס, אבל החברות הכריחו...)
טוב, דווקא לא היה נורא כמו שחשבתי.
בסה"כ סרט נחמד, שעוסק באחד הדברם שאני יותר אוהבת: מוזיקה!
היה הרבה פחות קיטש ממה שחשבתי!
והסוף היה כמעט כמו שאני אוהבת: מיה מתה ממחלה שאפילו לא טרחו לעדכן אותנו בשמה, ובת שלה הגשימה במקומה את החלום שלה...
נו, שויין, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע...
אני שונאת סרטים ו/או ספרים שהסוף שלהם הוא: והם חיו בעושר ועושר עד עצם היום הזה...
כנראה בגלל שאני צינית כזאת...
טוב, אפילו אני התעייפתי!
בטח אפחד לא טרח לקרוא את הפוסט הזה עד סופו...
בביי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
