ראש השנה...
אחחח...
ארבעה ימים של התבטלות, שינה של 12 שעות, ואוכל מסביב לשעון.
כי בסוף כולנו נצא פרות.
במשפחתי היקרה ישנה מסורת עתיקת יומין:
ארוחות חג מתמשכות ומתמשכות, אפילו יותר מהסכמי השלום.
וזה הולך ככה:
אוכלים.
שעתיים.
סבתא בישלה הרבה, ובתור ישראלים גאים, אסור באיסור חמור לוותר אפילו על תבשיל משובח אחד!
אח"כ יש כמובן את שלב השתיקה הזהה.
זהו שלב, בו כל אחד מבני המשפחה יושב בפיסוק רחב, נשען על משענת הכיסא בנוחיות, ומהרהר לעצמו, כמה קלוריות ריקות הוא הכניס כרגע לגופו.
ואז בא השלב בחביב על כולנו:
יושבים, מדברים על עניינים ברומו של עולם, ושוב, כמובן- אוכלים.
פירות.
המצב הביטחוני.
פיצוחים.
המצב הירוד במשק.
קפה ועוגה.
מערכת החינוך הישראלית הכושלת.
איך שהוא, תמיד מגיעים בדיוק לאותה המסקנה, וזה לאחר ויכוחים על טורים גבוהים, למרות שכולם כמובן חושבים אותו דבר.
ואלא מסקנות הועדה:
המצב הביטחוני הירוד הוא תוצאה של הממשלה הכושלת, שלא יודעת איך לטפל בבעיית הפלסטינים, ולא מבינה, שזה או אנחנו, או הם.
המצב הכלכלי הגרוע של כולנו הוא כמבון באשמת ההמשלה הכושלת, שלא מבינה שצריך להפסיק את כל קיצבאות הילדים, ואת דמי האבטלה, ולהחיל למצוא לאזרחים עבודה שמפרנסת בכבוד.
ומערכת החינוך, היא כמובן באשמת הממשלה הכושלת, שלא מבינה שצריך להעלות את שכר המורים, להאריך את יום הלימודים, ולתת ארוחות צהריים לתלמידים.
או אם לסכם:
ממשלת ישראל היא הפתרון לכל בעיותינו.
תכפילו את כל זה כפול שלוש, הוסיפו כמה קילוגרמים עודפים, ועוד כמה, ועכשיו תוסיפו לזה כמה תפילות מזורזות, וקיבלתם חג לתפארת.
כולי התנצלויות על השפה הגבוהה, אבל כנראה שלנאצית הזקנה, הלא היא מורתי המופרעת ללשון יש השפעה עלי מעבר למה שאני חושבת...
אז שיהיה לכולנו חג שמח ושנה טובה.
כי אחרי הכל:
אין.
אין כמו ממשלת ישראל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
