לא... לא רציתי להגיע לזה...
התגובות.. בואו נגיד ש-2 תגובות זה לא רק צובט קצת בלב. אלא זה ממש מעליב.
הבלוג הזה עבר הרבה במעט זמן.
בפחות מחודש זוכה הבלוג ביותר מ-2,550 כניסות, שזה מספר מכובד. כמה חבל שזה בגלל בעיה בישרא.
יש כאלה שיגידו "היא סתם עושה פוזות. אי הגבה זאת לא סיבה לסגירת בלוג". אבל בשבילי זה חשוב... מאוד חשוב.
אבל זה לא רק התגובות...
התאור של בלוג זה "יומן אינטרנט".
הרי, חוץ מברצס החמווווודה שהיא ילדה פתוחה ברמות ועל זה אני באמת מעריצה אותה, אף אחד לא כותב באמת דברים שבאים מהלב
כשהוא יודע שחברים שחברים שלו קוראים את מה שהוא כותב..
אני רואה את זה בכל הבלוגים של החברות שלי, וגם בבלוגים של אחרים.
אני פתחתי בלוג בשביל שאני יוכל לכתוב דברים שאני לא מספרת לאף אחד.. ועכשיו אני כבר לא יכולה.
אז אני לא סוגרת את הבלוג. אני פשוט אפסיק לעדכן.
אני אפתח דף חדש, בלוג חדש.
בלוג שאף אחד לא ידע עליו חוץ מאנשים שאני לא מכירה.
זהו. עצוב לי.. מאוד :[
אבל מה לעשות... גם התגובות וגם אי הפתיחות... החלטתי שזהו.
אז.. ביייי לכם אנשים יפים שכמוכם... תודה על כמה שבועות מהממים, שבהם הגבתם לי, הכרתם אותי.. אפילו עשינו לילה לבן שלא נחל כל כך
הצלחה, אבל היה הלילה הכיף בחיי:]
אוהבת ואף פעם לא אפסיק- אמבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
