השבת טסה לה תכף כבר מוצ"ש

כבר מתחיל להכין את התיק של השבוע להר חריף שם בגבול מצרים..

מה?מה עליי לעשות?!כדי לעוף משם,לא רוצה לחזור למקום הזה!!פשוט לא רוצה

זה מציק לי נורא,קשה לי שם קשה מאוד מה אתה לא מבין?!

לא הבנתי עדין בשביל מה יש קב"ן בצבא חשבתי קב"ן זה לעזור לחיילים,להביא להם תנאי שרות,שיהיה להם הרבה יותר קל,אז למה למה אתה לא עוזר לי?!

אני כלכך כלכך מפחד מהמחר,לא רוצה לחזור לשם פשוט ככה לא רוצה,מה אעשה עד הפגישה ביום שני מה?!איך אסיים את השבוע?

מילא היה לי מה לעשות שם,אבל אין לי!אני כל היום ב"ב

דיי בבקשה לא רוצה להמשיך לבכות יותר בלילות

לא רוצה להכניס שוב למערבולת של דיכאונות

נראלי שלא תיהיה בררה,אם המחשבות עוד יציקו לי ולא יעזבו אותי אני אאלץ לפגוע בעצמי שנית,הפעם...הפעם זה יהיה חמור מתמיד,ואולי אז..רק אז ישמו לב אליי ויתנו לי את העזרה שאני מבקש!

הדבר היחידי בעולם היחידי שמחזיק אותי זה אור,האור שמאיר את חיי את דרכי בלעדיו לא היתיי עובר כלום

לא רוצה לחזור לשם בבקשה ה' אל תחזיר אותי לגבול הזה!

קר שם,עצוב שם,מדכא,מבודד ומפחיד נורא נורא!

אני הולך לאור להיות איתו כדי שארגיש רגוע וטוב עם עצמי

שבוע טוב שיעבור מהר בבקשה שיעבור מהר ועל הצד הטוב הכי טוב ביותר

אם לא אצא מהצבא לפחות אצא מהגדוד ואעבור לבסיס!