אתמול הייתי אצל הדיאטנית. עליתי, הרבה. היא כ"כ שמחה ורציתי לחנוק אותה.
"נהדר, את נראית נפלא! את אוכלת, את מחייכת, צוחקת"
לכי להזדיין ;/
אני לא יודעת מה לעשות,
אחרי שמספרים להורים כבר אין דרך חזרה. אתה תקוע בבוץ של ה'החלמה' לנצח.
ואני מתעסקת בשינויים ובשטויות כדי לא לחשוב על כל החרא. גוזרת שיער, מסדרת את החדר, מחפה על הכאב בעוד שמלה ובעוד זוג נעליים.
מתבלמסת כל היום ואז בלילה אוכלת סלט ושותה הרבה מים, אני עובדת על עצמי.
אני צריכה לקנות משקל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
