בפרק הקודם:

עדיו שתק. אסי התרחק קצת, הרים את האקדח, הוא דרח ואז נשמעה ירייה.

עצמתי את עיניי חזק חזק,ואז פקחתי אותן.

הסתכלתי על עצמי.בדקתי את הבטן,הגב הראש, את כל הגוף.

'מה הולך פה?' אמרתי לעצמי,ואז הסתכלתי על הרצפה וראיתי את,אסי.

יצא לו דם מהראש. חזר לי הפלשבק עם אמא,

"הו..א מת" אמרתי בקול רועד.

פרק 12

"איפה רותם?"

-

הסתכלתי על עידו,כל גופי רעד.

עידו התקרב אלי ואמר:"אנחנו חיייבים ללכת פה עכשיו!,לפני שאח של אסי,שלום,

יבוא לפה!".

אני לא זזתי ממקומי,עידו תפס את היד שלי והתחיל לרוץ ומשך אותי.

עדייו היה חשוך בחוץ והיה מאוד קר,רצנו ממש הרבה.

"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי עידו בעודנו רצים.

עידו לא ענה לי. הוא היה נראה מבוהל,מבוהל מאוד.

"עידו,לאן אנחנו הולכים??" צעקתי אליו. אבל הוא עדין לא ענה לי ומשך אותי ממש חזק.

"עידו?" עצרתי את עצמי,למרות שזה לא היה קל.

עידו הסתובב אליי ואמר:" מה,מה את רוצה לעזאזאל?",הוא ממש צעק והמשיך:"את לא מבינה

שאנחנו צריכים לברוח,אם הם התפסו אותנו אנחנו אנשים מתים!" עידו עצר לרגע נשם והמשיך,

"את חייבת לשתף איתי פעולה,את לא מבינה עד כמה הם מסוכנים!"

הוא הסתכל אלי וחיכה לתשובה.

"אז למה הצלת אותי והרגת את אסי אם ידעת שאחרי זה,אתה תמות? למה הצלת אותי?"

שאלתי אותו.

עידו לא ענה ישר.. "לא יודע,באמת שאני לא יודע..עכשיו בואי נלך!" עידו היה נראה מבולבל מאוד!.

-

רון התקרב לאיציק ולקח אותו לצד. "תקשיב," רון אמר "אחותי לא הרגה פה אף אחד!"

רון אמר וניסה לא להתעצבן יותר מידי,להיראות רגוע. איציק ענה לו :"אז למה היא אמרה לי את זה?!,למה היא ברחה מהבית??,למה היא עמדה על שלה?" איציק שאל ושאל ושאל.

"אני לא מאמין שהיא עשתה דבר כזה,על בטוח היא מחפה על מישהו,והמישהו הזה מאיים עליה

שאם היא תגלה הוא יהרוג אותה,אני בטוח בזה!!" רון ניסה להמציא עוד דברים שנראו רק לו הגיוניים.

"רון,תן לי לעשות את העבודה שלי,ואתם בנתיים תנסו למצוא את רותם. ואז נראה מה יהיה."

איציק אמר לרון והלך.

אלמוג ושחר התקרבו לרון, "תקשיבו,צריך חפש את רותם,ולברר למה היא אמרה שהיא רצחה את אבא."

רון היה מודאג מאוד.

שחר ואלמוג סימנו לו עם הראש כן, "אתה תסתדר פה בנתיים לבד?" שחר שאל את רון, "זה לא משנה עכשיו!,

לכו למצוא את רותם!,וקחו איתכם את מיה,שתיקח אתכם לכל המקומות

שהיא ורותם היו הולכות."

שחר ואלמוג הלכנו לכיוון מיה,וביקשו ממנה לבוא היא הסכימה .

שחר לקחת את המפתחות של המכונית שלו,ואלמוג לקח את הקסדה והמפתחות והלך לכיוון האופנוע שלו.

השמש התחילה לצוץ.

-

"די אני לא יכולה יותר לרוץ,אנחנו רצים כמעט יותר משעה!" נעצרתי ואמרתי לעידו בעודי מנסה

להסדיר את נשימתי.

"אוקי ננוח לכמה דקות." עידו אמר והתיישב על המדרכה.

התיישבתי במרחק קטן ממנו והסתכלתי סביבי.

היינו ליד חורשה גדולה כזו,לא זהיתי את המקום.

"איפה אנחנו?" שאלתי את עידו כשאני מסתכלת סביב.

עידו הרים את ראשו "רחוקים מהסכנה,זה מה שאני יודע."

עידו הסתכל עלי. "אז באמת רצחת את ההורים שלך?"

הרמתי את ראשי לשמיים, "לא,אני הרגתי רק את אבא שלי,כי זה הגיע לו."

"את לא מתכוונת לחזור לבית שלך?" עידו שאל,וגם הוא הרים את ראשו לשמים.

"לא..לא יודעת,אני מפחדת לחזור.אחים שלי גם לא מאמינים לי." אמרתי בקול רועד.

עידו החזיר את מבטו אלי. "את רוצה לדעת למה באמת הרגתי את אסי ולא נתתי לו להרוג אותך?"

בלעתי את הרוק ובתוך תוכי לא ממש רציתי לדעת את התשובה.

"למ..ה?" שאלתי, "כי אני מתחיל להתאהב בך." עידו אמר והסתכל אלי.

קמתי ממקומי,ניקתי את מכנסי,והתחלתי לצעוד.עידו קם והלך מהר כדי להשיג אותי.

"לאן את הולכת?"

-

מיה נכנסה למכונית של שחר ושחר התניע,אלמוג היה מלפניהם.

הם התחילו לנסוע. אלמוג סימן לשחר שהוא הולך לכיוון השני,שחר סימן לו בחזרה אוקי.

"אתה ושב שקרה משהו לרותם?" מיה שאלה.

"לא יודע,אני מאוד מקווה שלא."

"רותם באמת הרגה את אבא שלך?"

"לא נראה לי,אוף לא יודע מיה תפסיקי לשאול שאלות!"

מיה שתקה.הם נסעו למרכז העיר,והתחילו להסתכל סביבם,היה עוד מוקדם.היו רק כלבים בחוץ שנבחו בלי הריף

וכמה זקנים שעשו הליכה.

"את רואה משהו?" שחר שאל את מיה.

"לא.. ואתה?"

"גם".

-

שלמוג נסע לשכונות היותר "מסוכנות",שמה כמעט כולם היו ערים.

היו הרבה צעקות מהבתים.

אלמוג האיט את קצב נסיעתו.

הוא התקרב לכיוון החורשה הגדולה.

-

אז היי. אני יודעת שהבה מאוד זמן לא היה פרק.

וחשבתי לא להמשיך אבל הרבה רצו שאני ימשיך.

אז הנה תהנו מהפרק(:

לא בטוחה מתי יהיה עוד פרק

אז ביי לבנתיים

(: