אתמול בעיתון מעריב היתה כתבה על החלטת בית המשפט על עצירת התקדמות העבודות והאיכלוס עד פסק הדין שיתקבל בעניין בית הכלא הפרטי הראשון בישראל.
דעתי האישית היא כמובן נגד המהלך הזה, שמסמן עוד אבן מתפוררת בחברה הישראלית רק שהפעם זאת לא אבן אלא בלוק שמתפורר. בסופו של דבר נמית על עצמנו אסון. אוייבנו לא צריכים לעשות דבר. אנחנו הורסים את עצמנו ואת מדינתנו בכישרון רב.
מייד כמובן אנמק בשני טיעונים מרכזיים מדוע אני נגד. כל טיעון עומד בפני עצמו ומספיק. שניהם יחדיו בכלל מסירים כל ספק. אז בואו נתחיל.
טיעון ראשון: עניין עקרוני - בית סוהר הוא מסממני השילטון הברורים ביותר של מדינה וצריך להיות באחריותה ולהיות מופעל על ידה.
על מנת להבין זאת יותר לעומק אתן כאן סקירה היסטורית קצרה:
הקבוצה הגרעינית הבסיסית ביותר היא משפחה. בד"כ, לפחות במשפחה המסורתית, ראש המשפחה הוא המנהיג. הוא הרשות המחוקקת הוא הרשות המבצעת הוא הרשות השופטת והוא אחראי ליישום העונשים באם צריך. כאשר המשפחה מתרחבת וגדלה היא נהפכת לחמולה או לשבט. גם אז ראש השבט הוא המנהיג ועל פיו יישק דבר. כמובן שהוא יכול למנות עוזרים ויועצים אבל כל הסמכויות הם בשליטתו ובאחריותו. וכך גדלים ומתפתחים עוד שבטים ועוד שבטים. על מנת שיהיה סדר בבלאגן ושלא כל שבט או קבוצה יחליט לבד וכל הקבוצות יצליחו לחיות בצורה נורמלית ומסודרת מחליטים להקים מדינה שתאגד בה את כל הקבוצות וממנים לה שלטון מרכזי שכל הקבוצות יפעלו על פיו. מדינה היא לא חובה אלא אופציה שנובעת מהצורך להשיג את המטרות והיעדים המשותפים לקבוצות המכילות אותה ולהצליח לחיות בהרמוניה ובסדר ציבורי
אין כל חובה להקים מדינה ואנשים או קבוצות יכולות לעזוב למדינה אחרת אם לא מתאים להם. אחד ממאפייני אותו סדר שילטוני שנקרא מדינה הוא הקמת רשות מבצעת רשות מחוקקת רשות שופטת ראשות מפקחת ועוד. כל מדינה לפי צרכיה. בכל מקרה האחריות והסמכות היא של המדינה. וכולם נשמעים לה.
בית סוהר הוא מסממני השילטון המרכזיים בכל מדינה והוא מהבולטים והחשובים ביותר. לא ייתכן להפקיד אותו בידיים פרטיות שאיזה בעל הון כזה או אחר יהיה אחראי ויחליט החלטות שנוגעות לאסירים ולתפעול בית הסוהר ועוד ירוויח כסף. זהו תפקידה של המדינה חד וחלק. זה לא לענין ובכלל ברגע שהרצון להרוויח כסף הוא המטרה העיקרית של יזם עיסקי ההחלטות והמדיניות משתנות לחלוטין מאשר כשהמטרות הן חברתיות וקהילתיות כשבית הכלא הוא באחריות המדינה.
כל המצדדים בבית כלא פרטי מתכסים ב"טובת האסיר" שמצבו ישתפר. זהו כמובן גילגול עיניים והיתממות. שלא יהיה ספק המצב בבתי הסוהר לא טוב וגם מצבו של האסיר טעון שיפור, אבל הפתרון הוא לתקן זאת בתוך שירות בתי הסוהר שבאחריות וניהול המדינה ולא באמצעות הפרטה. צריך למנות את אנשי המקצוע המתאימים ולהפנות את התקציבים והמשאבים הנדרשים. ואל תנופפו לי בסיסמא "אין כסף" כולם יודעים שיש רק צריך לנתב אותו למקומות הנכונים.
חוץ מזה, זה מהווה פתח ותקדים. מחר בבוקר יקום לו איזה בעל הון אחר ויחליט שבא לו להקים בית משפט חדש בבעלותו. ויבקש להפריט ולתת לו בית משפט לתפעולו והוא ייתן החלטות ופסקי דין. הוא יעסיק משפטנים שיהיו שופטים ויקים אולמות משפט ועוד. הוא ינופף בסיסמא שזה ל"טובת הנתבעים" שכן בבית המשפט שלו יתקתקו עניינים. הדיונים יהיו קצרים ומהירים. עינוי הדין לא יימשך לאורך זמן. אבל ברור לכם שזה לא רציני, למרות שלא אתפלא אם גם לזה עוד נגיע במדינתנו המופלאה.
שלא ישתמע שאני נגד הפרטות. אני בעד ויש הרבה דברים שכן צריך להפריט וטוב שהפריטו אבל בית סוהר זה כבר משהו אחר. אפשר להיעזר בשירותים שונים שגופים אזרחיים ועיסקיים יספקו לבית הסוהר אבל שהאחריות על האסיר התיפעול והניהול יהיה של המדינה.
טיעון שני: עניין תכליתי וריאלי - תפנימו במדינתנו אין פיקוח!
המצדדים במהלך ההפרטה אומרים וטענים: "מה אתם דואגים יש פיקוח על המפעיל הפרטי. הוא מפוקח ומבוקר על כל צעד ושעל.
אני מקווה כבר שאתם מבינים לבד שזאת בדיחה עצובה. בבדיקה אחרונה בלקסיקון האזרחות, המימשל וההיסטוריה הציבורית במדינה לא מצאתי את הערך פיקוח.
אין פיקוח במדינה. שאתן דוגמאות?
כמה מפקחים יש במשרד הבריאות שצריכים לפקח על מפעלי ויצרני מזון שיעבדו לפי הוראות וחוקי המדינה בתחום הבריאות? יש בין 2,000 ל- 3,000 מפעלים ויצרני מזון. וכמה מפקחים? פקח וחצי. השכם וערב בתוכניות תחקיר בטלוויזיה מתגלות פאשלות במפעלי מזון שאנחנו הציבור יכולים להיפגע מהם בריאותית. הבעיות די גלויות רק צריך לבוא ולראות ועדיין אף אחת מהפאשלות לא התגלו ע"י פקחי משרד הבריאות אלא על ידי הטלוויזיה. נזכיר בקצרה: טיב טעם, אוסם, תנובה ועוד.
רוצים תחום נוסף בבקשה. משרד החינוך . כמה מפקחים יש שם שצריכים להתמודד עם מאות אם לא אלפי מוסדות חינוך.?
ועוד לא דיברתי על הפיקוח על שוק ההון והבנקאות. על מקרה פריזמה האחרון שמעתם?
בקיצור, היריעה היא עצומה. למעשה בכל תחום במדינה אין פיקוח. למה שדווקא בפיקוח על בתי סוהר פתאום המצב ישתנה? חוסר הפיקוח במדינה הוא כשלעצמו סיבה מספיק טובה למנוע כל הפרטה במדינה עד שלא יהיה פיקוח ברמת הנדרשת.
גם אם בטעות המפקחים תופסים מישהו אז השופטים הם רחמנים בני רחמנים והוא יוצא בעונש קל.
וזה עוד לפני שדיברתי על האפשרות שהמפקחים לא ישרים ועוצמים עין בתמורה לטובות הנאה. גם מיקרים כאילו כבר היו לנו במדינה.
אם אתם שואלים אותי צריך בכלל להקים משרד חדש במדינה - משרד הפיקוח. שיהיה אחראי לפיקוח על כל התחומים והמשרדים. יש בארץ חוקים ותקנות טובים, רק צריך לפעול על פיהם ולדאוג שייושמו ויאכפו.
לסיכום, אני מקווה שבית המשפט/בג"ץ יעצור את המחדל הזה ולא יאפשר להקים בית סוהר פרטי. ולא רק בגלל שזאת ההחלטה הנכונה, הראויה והערכית, אלא גם בגלל שאולי, כמו שציינתי כבר, היום מפריטים את בתי הסוהר ומחר יפריטו את הרשות השופטת כלומר אותם. אז אולי מתוך כוונה לשמור על עצמם הם ייפסקו את הפסיקה הנכונה.
נעקוב נחכה ונראה
שבת שלום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
