medinabeblog

ברכות למכבי חיפה על הזכיה באליפות. לא יודע אם יצא לכם לקרוא את העיתונים היום. איזה שבחים, איזה דברי הלל. כתבות וטורי פרשנות כשבכולם מאדירים את שחקני מכבי חיפה את המאמן והבעלים. ממש נופת צופים.

אבל שלא יהיה לכם ספק, אם חלילה חיפה לא היתה זוכה אז כל הטורים היו מתהפכים. אני קורא לזה תנועת העדר - הולכים עם הטובים ויוצאים נגד המפסידים. בכלל נדמה שבעיתונות הספורט על אותו משחק, או אותה עונה, תמיד מוכנות שתי כתבות למקרה של ניצחון או הפסד.

כך גם עכשיו. עכשיו חיפה זכתה אז כתבו שהשחקנים התעלו על עצמם והמאמן מבין את השחקנים שלו ומדבר איתם בגובה העיניים. והבעלים? הוא בכלל גאון, כי לא נסחף עם סכומי כסף מטורפים ועם תקציב שפוי וניהול למופת הביא את האליפות.

אבל אם הקבוצה היתה מאבדת את האליפות (ושוב להזכירכם, זה יכול להיות על חודו של גול בדקה ה-90 במשחק האחרון של העונה כפי שארע בשנה שעברה), אז הכתיבה על ההתעלות של השחקנים היתה נשכחת והם פתאום היו הופכים ל"בלרינות" שלא מתאמצות על המגרש, ההבנה והקירבה של המאמן לשחקנים היתה הופכת לחוסר דיסטנס שפגע בסמכותיות של המאמן ושכתוצאה מכך הוא איבד את חדר ההלבשה והשחקנים לא סופרים אותו. הבעלים והניהול שהיו עד לפני רגע מבריקים, היו הופכים לניהול כושל, כי איך הבעלים רוצה להביא אליפות אם הוא לא משקיע כסף ולא מחזק את הקבוצה בשחקנים נוספים?

אגב, זה לא רק לגבי מכבי חיפה. אלא גם כלפי הפועל תל אביב.

אם הקבוצה היתה לוקחת את האליפות אז היו כותבים שהשחקנים התעלו ברגעים החשובים וגילו מחויבות למועדון, המאמן ועוזרו היו נחשבים ככאלו שהתעלו מעל הויכוחים בין הבעלים, וגם הבעלים היו מקבלים מילות פרגון מסויימות, איך למרות אי ההבנות ביניהם וההתקוטטויות, הצליחו להשיט את הספינה (כלומר את הקבוצה) לאליפות נוספת.

אך אם הפועל לא היו זוכים (כמו שקרה בפועל), אז המחויבות הגדולה של השחקנים למועדון, נהפכה לכתיבה על כך שכל שחקן רק דאג לעצמו לחוזה או לקבוצה אחרת בעונה הבאה ולא חשב על הקבוצה אלא רק איך לברוח ממנה, המאמן וסגנו יואשמו ביריבות פנימית וככאלו שתפסו כל אחד מהם צד אחר מבין הבעלים, והבעלים יואשמו ככאלו שמאבקי השליטה הילדותיים ביניהם השרו אי שקט ואי יציבות שחילחל לצוות המקצועי ולאובדן האליפות.

כן ככה נראית עיתונות הספורט שלנו הולכת עם הזרם ותנועת העדר, ממש כמו אחרון האוהדים ביציע - מתלהבים, משבחים ומהללים את המנצחים, וקוטלים, שורקים בוז ויוצאים נגד המפסידים.