קראתי הייכן שהוא רשומה שכתבה מישהי, שבה היא מתלוננת על כך שהדייט שלה, בדייט השני, לא ניסה לנשק אותה. היא נפגעה או נעלבה שהוא לא ניסה (הו...האגו).
הדברים שכתבה הזכירו לי מקרה מהעבר השני של המתרס. כלומר בתור גבר מצב שבו הבחורה העבירה מסרים שכנראה היו הפוכים ממה שהתכוונה. זה רק הראה לי עד כמה המסרים בין המינים יכולים להיות בעיתיים, ועד כמה נשים יכולות להיות לא אחת לבלבל את הגברים. אתן לכם לשפוט את המקרה שלי ולהתרשם.
מעשה שהיה כך היה:
לפני מס` שנים הייתי בקורס כלשהו בתחומי ההשקעות. בקורס היו גם כמובן מספר בחורות, ואחת מהן מצאה חן בעיניי. התחלתי קצת לתקשר איתה בשמאל טוק`ס (כמו שתיקשרתי עם אחרים שם), על כל מיני עניינים וגם עברתי לשבת לידה בכיתה. הסברתי לה דברים שהיא שאלה בהקשר של החומר הנלמד בקורס וגם בהפסקות היינו לרוב ביחד. גם לגבי שיעורי הבית שקיבלנו התייעצנו והשוונו פתרונות. וכך התגלגלו להם העניינים הלכאורה טכניים, אבל איכשהו לתחושתי, הרגשתי שגם היא מתעניינת בי `אובר`. מה עוד שבמהלך כל האינטראקציה ביננו, המבט שלה כלפי היה מין מבט מחויך כזה, אם אתם מבינים למה אני מתכוון.
איזה עוד סימנים היו? הנה כמה:
היא היתה תמיד שומרת לי מקום לידה והיתה דואגת, אם לא הייתי מגיע, להתקשר אלי לנייד ולברר. פשוט אני בד"כ הייתי מאחר קלות או מגיע בדקה האחרונה, אז היא היתה מתקשרת אלי לפני שעת התחלת השיעור ובקול חביב אומרת לי: "איפה אתה? אני שומרת לך מקום לידי. נו תגיע, השיעור כבר מתחיל".
או למשל, היא היתה דואגת לי לסנדביצ`ים, אחרי שפעם אחת אמרתי לה שאני רעב והיא הציעה לי חצי מהסנדביץ` שלה שהיא הכינה והביאה. מאז היא היתה מביאה לי מדיי פעם גם מבלי שביקשתי (ורק לי היא היתה מביאה, כן?). כלומר היא דאגה לי.
עד כאן אפשר בהחלט לסכם את זה בידידותיות גרידא. כמובן שהתחלנו לדבר גם מעבר לשעות הקורס בטלפון מדי פעם.
סיטואציה נוספת שהתרחשה בקורס היתה שבסוף של אחד השיעורים, באה אלי מישהי אחרת מהקורס ושאלה אותי (כשאותה אחת נמצאת לידי), אם יש לי מישהי ואם אני רוצה להכיר מישהי? וראיתי אותה קצת מתכווצת במקום ושאוזניה מתחדדות. גם כשבוע אחרי, היא שאלה אותי: "נו, מה היה/נגמר עם זאת שהציעו לך להכיר?"
חיבור כל הדברים הללו + התחושה פנימית שלי, הביאו אותי לחשוב שיש מצב שהיא מעוניינת בי מעבר לידידות.
ואז הגיע ה"אירוע":
בין הדברים שהיא סיפרה לי עליהם, היא ציינה שיש לה מנהג קבוע כזה, שלה עם עצמה, שבכל יום חמישי לאחר העבודה (בימי האביב/קיץ) היא נוהגת לסגור את השבוע בים, כשהיא יושבת על כסא נוח לבד בחוף בהרצלייה. סוג של קווליטי טיים רגוע שלה עם עצמה.
לאחר מס` שבועות היא הציע לי באופן שקצת הפתיע אותי אפילו, להצטרף אליה לאותו מנהג. השבתי בחיוב. הפרשנות שלי היתה שאם היא מכניסה אותי או משתפת אותי ברגע/זמן אינטימי שלה עם עצמה, אולי יש כאן משהו מעבר.
לאחר שחיברתי את ההזמנה הזאת לשאר הדברים (או הסימנים לשיטתי) שהיו בינינו עד אותו רגע (ואת חלקם ציינתי בפניכם), אמרתי לעצמי שזאת אולי תהיה שעת כושר מבחינתי, לעשות משהו שיקרב בינינו ושלא רק אשב לידה בים כמו ספינקס. אולי לא סתם היא הזמינה אותי לים.
ואז הגיע אותו יום חמישי. הגעתי לאותו חוף והיא המתינה לי עם כסא נוח נוסף שהביאה איתה וירדנו לכיוון החוף. ישבנו האחד לצד השני ודיברנו שעתיים והיה נחמד. שאלתי את עצמי תוך כדי הישיבה שם: "מתי לעזאזל אני אמצא איזה רגע שאולי אעשה מהלך כלשהו (משהו שיצור דינאמיקה אחרת). כשלב ביניים, ניסיתי כבדרך אגב, לגעת לה בברך או בכתף, לכאורה תוך כדי שיחה על משהו אחר, וזאת על מנת לראות ולחוש האם היא נרתעת ממני או לא (טריק גברי ידוע). היה גם את אותו סממן שה"מומחים" אומרים שהוא מלמד שהבחורה בעניין שלך – היא ליטפה והסיטה את השיער שלה מאחורי האוזן (או שפשוט היא עשתה את זה בגלל הרוח מהים.... J ).
אז כשנגעתי בה כבדרך אגב, היא לא נרתעה. זה היה עוד סימן מבחינתי שאני צריך לעשות איזה "מוב", שלא תחשוב עוד בטעות, שאני הוא זה שלא בעניין שלה או שאני לא מבין רמזים. רק שעדיין עבר הזמן ועוד לא עשיתי כלום. אגב, שלא תחשבו שלא הייתי מרוכז בכלל בה או בדברים שאמרה ורק הייתי עסוק כל הזמן במציאת שעת הכושר. ממש לא. הקשבתי והגבתי לדבריה וגם אני דיברתי (כי גם אני דברן לא קטן).
אז הזמן עבר והגיע כבר הזמן להתקפל משם ועוד לא עשיתי כלום! ליוויתי אותה לרכב שלה ועזרתי לה להכניס את הכיסאות לבגאז`. ואז, רגע לפני שנפרדנו, החלטתי שעכשיו או לעולם לו. שתמות נפשי עם פלישתים. כשבאתי להיפרד ממנה ולומר לה שהיה אחלה וכיף, התקרבתי לעברה לכיוון פניה במטרה לנשק אותה על השפתיים. היא פתחה עיניים מופתעות, נרתעה קלות לאחור, הסיטה את הראש הצידה ובסוף נישקתי אותה על הלחי. היתה מבוכה שחבל"ז. אחרי כמה שניות של שקט (שנדמו כנצח) אמרתי לה: "לא קרה כלום, יאללה ביי בינתיים" או משהו כזה והלכתי משם לכיוון רכבי (מפודח קצת מן הסתם).
לא הבנתי מה השתבש פה.....
למותר לציין שביום הקורס הבא, לא רק שהיא לא התקשרה לשאול איפה אני ושהיא שומרת לי מקום לידה, היא הקיפה את עצמה מכל הכיוונים עם סטודנטים אחרים שלמדו איתנו, על מנת שלא יהיה לי בכלל סיכוי לשבת לידה. היא לא דיברה איתי יותר, לא התקשרה וכמובן לא דאגה לי יותר לסנדביצ`ים... J
אחרי זמן מה, כתבתי לה שגם אם היתה אי הבנה בינינו, זה לא אומר שאי אפשר להגיד שלום האחד לשני או לדבר לפחות בהתכנסות שלפני השיעור בקורס. אז באמת קצת חזרנו לדבר במכללה, אבל זה כבר לא היה אותו דבר ולא דמה למה שהיה קודם ולא היה עם המבט המחוייך. לאחר שנגמר הקורס גם לא נמשך הקשר, אפילו לא ברמה של ידידות/שלום שלום.
אז כנראה שפירשתי לא טוב את המצב, או שפשוט היא הטעתה אותי והעבירה לי מסרים (בלי להיות מודעת) שהפוכים ממה שחשבה/התכוונה.
ומה אתם אומרים? פעלתי נכון? לא נכון? או מה פה בכלל קרה פה??
ואולי השאלה שבכלל צריכה להישאל היא: האם נשים בכלל מבינות את עצמן J .
ואמר כבר מי שאמר: "הבנת אישה, הבנת הכל........".
כינוי:
tal90
בבלוג זה
בכל הבלוגים
