medinabeblog

היום אכתוב על משהו רלוונטי אלי אבל הוא נכון אני מניח לגבי רבים.

יש בארץ מספר מקצועות שעל מנת לקבל את התעודה הרשמית מטעם המדינה (רישיון) עליך לעבור בחינות ואח"כ לעשות סטאז` – התמחות. לעיתים אולי זה להיפך: קודם התמחות ואח"כ בחינות. יש את זה בתחומים של עריכת דין, רפואה, ייעוץ מס, וכדומה. בשנים האחרונות המדינה התחילה להסדיר גם מבחינת רישוי העוסקים בתחום, את התחום הפנסיוני (אפיקיי חיסכון ארוכי טווח כגון : ביטוחי מנהלים , קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וכדומה).

עד כאן הכל טוב ויפה. גם אני עברתי את הבחינות הנדרשות ועכשיו יש צורך לעשות סטאז`. כאן הגעתי לעולם מקביל. ראשית אבהיר באופן מוחלט. על סטאז` יש לשלם שכר, שכן זוהי מבחינת החוק עבודה לכל דבר ועניין. בכל פעם כשהגיע מקרה כזה לבית משפט, זכה התובע (זה שביצע את הסטאז`) בתביעה. שום תירוץ או אמתלה לא התקבלה ע"י מקום ההתמחות. השופטים בזה אחר זה אמרו שמהותו של סטאז` היא "התנסות בעבודה מעשית" ומתוקף כך מדובר בעבודה. גם תירוצי מעסיקים בסגנון שמבקש הסטאז` הציע מיוזמתו שמקום ההתמחות לא ישלם לו והוא מוכן לעשות את זה בחינם (המעסיק בעניין הזה שיקר כמובן), פסק בית המשפט שזהו חוק יסוד וגם אם העובד/מתמחה מבקש או מוכן לא לקבל תשלום, על המעסיק לא לקבל את זה והוא חייב לשלם, לפחות את שכר המינימום.

אז כשאלו הם רוח הדברים, חשבתי לתומי שלא יהיו יותר מדי בעיות או שאצליח למצוא מקום אחד לרפואה. זה עוד לא קרה. גיליתי עולם של ניצול וברמות הגבוהות ביותר, שהביא אותי לחשוב על איזה מקום/מדינה אנחנו חיים? שאין בו הגינות ואנושיות בסיסית בין האנשים. שלא רק צריך שיהיה חוק בשביל שיעשו הדברים שצריכים להיעשות באופן טבעי ואוטומטי, אלא שגם מצפצפים עליו ובלי פחד

או חשש מלהיתפס.

אתחיל ואסביר שיש שלושה מקומות אפשריים בהם ניתן להתמחות : חברות ביטוח/סוכנויות ביטוח, בנקים ויועצים פנסיונים פרטיים.

ההעדפה האינטואיטיבית שלי היתה להתמחות אצל יועץ פרטי. למה? כי קודם כל נראה לי שבזה אני אעדיף לעסוק (לא שזה משנה היכן מבצעים את ההתמחות, כי ניתן להתמחות בחברת ביטוח ואח"כ לעבוד בתור יועץ ולהיפך) וגם כי שם ת`כלס אתה באמת מתעסק בתיקי ייעוץ אמיתיים. בחברות הביטוח לא ממש.

גם הבנקים מהווים אופציה טובה מבחינתי. גם בגלל שהם גם עוסקים בייעוץ פנסיוני (ולא שיווק פנסיוני) וגם בגלל שעבדתי בבנק בעברי ויש לי ניסיון. אבל לצערי התחום של הייעוץ הפנסיוני לא ממש התרומם בבנקים ובכל מקרה, הם לא גייסו מבחוץ עובדים למסלולי התמחות, אלא רק לקחו אנשים שכבר יש להם רישיון או הכשירו עובדים קיימים. כך שהאפשרות הזאת ירדה מהפרק.

אפשרות שנייה היא חברת ביטוח. לא כל הזמן אמנם הם מגייסים, אבל לעיתים הם עושים זאת. אך גם אצלם יש ניצול בדרכם. יצא לי להיות בשני מקומות והעיקרון זהה.

בחברה אחת נאמר לי שהמסלול שלהם הוא כזה: אתה מתחיל לעבוד בשירות לקוחות טלפוני במשרה מלאה. כלומר - 9 שעות ביום אתה מחובר לאוזנייה ועונה לטלפון (לא בייעוץ ממש, כי רשמית אסור לך). לאחר חצי שנה מתחילה להיספר לך תקופת ההתמחות (של עוד חצי שנה) בה אתה ממשיך בדיוק באותו תפקיד של נציג שירות. כשזה מסתיים ועברה תקופת הזמן הנדרשת להתמחות (סה"כ כבר שנה אתה עונה לטלפון) אתה עדיין ממשיך חצי שנה נוספת (!) לענות לטלפון במוקד. רק אז (כאמור אחרי שנה וחצי טוטאל) אם זה יתאים להם ואם זה יתאים לך, אתה תועבר אחר כבוד לעבוד סוף סוף בתור משווק פנסיוני הלכה למעשה (על ההבדלים בין משווק פנסיוני ליועץ פנסיוני אסביר בהזדמנות אחרת. רק אציין שאתה יכול להתמחות בשיווק פנסיוני ואח"כ לעסוק בייעוץ פנסיוני ולהיפך).

כלומר, מה שיש לנו כאן זה למעשה סוג של ניצול. חברת הביטוח שאלה את עצמה איזה תפקיד הכי קשה לנו גם לגייס אנשים וגם להחזיק אותם לאורך זמן? התשובה: נציגי שירות. אז נקרתה בדרכם הזדמנות של אנשים שזקוקים לסטאז`, אז הם מנצלים את זה. למעשה שנה וחצי אתה על תקן נציג שירות וזה מה שהם לכאורה חיפשו (כשבפועל כאמור רק חצי שנה צריך לשם ההתמחות).

הדבר היחידי שאני יכול להגיד לזכותם זה שהם משלמים משכורת (מינימום או קצת מעל).

מעבר לעובדה שלא הכי מתאים לי כאדם ובאישיות שלי לענות לטלפון במשרה מלאה שנה וחצי, כמו שכתבתי, אתה לא ממש מתעסק בייעוץ פנסיוני. אולי אתה מתמקצע במילוי טפסים והסברים איך למלא טופס, אולי אתה מתמקצע בניסיון לשמר לקוחות שרוצים לברוח מהחברה (ועל הדרך קצת משקר להם), אבל מקצועיות אמיתית הם לא מציעים לך, גם לא לאחר מכן אלא אם העניינים יסתדרו ויתאימו גם מבחינתם וגם מבחינתך לאחר שנה וחצי.

אז אחרי בירורים וראיונות אצל חברות הביטוח עברתי ליועצים הפרטיים. אין הרבה מאוד כאלה אגב. אצלם כמו שציינתי, אתה ישר מתעסק בתיקי יעוץ אמיתיים של לקוחות וההתמחות מתחילה להיספר מהיום הראשון. אבל אצלם גילתי באופן גורף שהחבר`ה האלה פשוט לא אוהבים לשלם. אצלם אין תשלום על ההתמחות. התשלום הוא ב"ידע שהם מעבירים", כפי שאמר לי אחד מהם. אחד לא אהב את ההגדרה או שהוא יוצא ממנה שהוא לא משלם אבל אמר שדה פקטו זה ככה. אגב אלה אנשים שנראים לך אחלה לכאורה, אבל הם לא רוצים לשלם. יש לי תחושה שלמרות שהם נראים בסדר זה קצת (או קצת הרבה) גם אומר משהו עליהם ועל אופיים).

אבל היו שני מקומות פרטיים שהגדילו לעשות. מקום אחד כמובן לא היה מוכן לשלם, אבל נאמר לי בו שהוא מוכן לקבל אותי להתמחות, אבל רק אם אתחייב לעבוד אצלו לאחר מכן. כן כן מה שאתם שומעים. לי זה נראה קצת הזוי. מינימום הוא היה מוכן לשלם לי ואומר לי שאחר כך אתה דורש נניח עוד חצי שנה שאעבוד שם. אגב, הצעתי את זה כי אם אני מסתדר איתו בתור צוות שעובד ביחד לא מפריע לי לעבוד שם (בשכר לאחר מכן ולצבור עוד ניסיון). אבל גם לא לשלם בהתמחות וגם לדרוש אחר כך התחייבות להמשיך אצלך נראה לי אפעס קצת לא לעניין ואף חצוף. ממש רציתי להגיד לו: שמע, שים לי קולר על הצוואר ושרשרת ברזל ונסגור על עבדות מלאה ודיי. למה ללכת סחור סחור?

עד כמה שהמקום הזה היה הזוי, זה לא היה המקום הגרוע ביותר. מקום אחר נאמר לי שאפשר להתמחות אצלו אבל.... רגע תשבו לפני....

אני צריך לשלם לו עבור ההתמחות. שוב פעם אני חוזר: אני צריך לשלם לו עבור ההתמחות. כמה? לא תאמינו, מעל עשרת אלפים שקלים. מה מסתבר? אותו אחד אולי הבין שיש איזו שהיא בעייתיות חוקית בלא לשלם, והוא החליט לבנות "מסלול לימודים לקראת התמחות". ככה הוא לכאורה עוקף את איסור האי תשלום בסטאז` כי הוא לא מעסיק הוא "מוסד לימודים" (כמובן שזה לא תופס בבית משפט, כן?).

פשוט לא להאמין.

אז כרגע לפחות זה המצב. לא מצאתי התמחות עדיין. וכמו שאמרתי, זה מעציב, לא רק שצריך בכלל חוק שיגרום לאנשים לפעול באופן אנושי ראוי ומכבד ולשלם עבור עבודה (ואתה עובד ותורם הרבה בתור מתמחה), אלא שהגענו למצב שאנשים בלי למצמץ לא מפחדים לעבור על החוק (נדמה לי גם שזאת עבירה פלילית לא לשלם שכר).

אני יודע מה תאמרו לי. מה הבעיה? תתחיל במקום כזה ואחרי שתסיים את ההתמחות, תתבע את הכסף בבית משפט ותזכה בטוח. להם אענה שנכון שאזכה בטוח, וחשבתי על האפשרות הזאת, אבל יש איתה מספר בעיות.

ראשית, כרגע אין לי פריבילגיה לעבוד חצי שנה ללא תשלום –אתם יודעים, החיים עולים כסף. שנית, התחום הזה של עולם הפנסיה הוא דיי מצומצם וכולם מכירים את כולם. אם אני אתבע מישהו מהתחום זה ישר ייוודע לכולם וזה יקשה עליך להמשיך בתחום, כי מקומות ואנשים לא ממש ישושו לקבל עובד שתבע את המעסיק שלו שהוא כביכול טראבל-מייקר (אני לא, כן J). כך שזה בעייתי קצת.  

אחרי שראיתי מה קורה בתחום הזה, פניתי במכתב גם למשרד האוצר שהוא הרגולטור והתחיל את כל עניין הבחינות והרישיונות ודרישות הסטאז` והסברתי לו (בלי פירוט ספציפי של המקומות) על הקשיים והצעתי שמכיוון שהוא הרגולטור בתחום ומכיוון שלכאורה אמור להיות איכפת לו שיהיו יועצים וכמה שיותר ושהתחום הסבוך הזה יונגש לכמה שיותר חוסכים שיוכלו לקבל יעוץ, הצעתי להם ליזום תכניות התמחות עם גופים שונים וכך זה יעזור גם לחוסכים וגם לאנשים שרוצים לעסוק בתחום.

אז שלחתי להם מכתב. לא קיבלתי שום התייחסות. התייחסות? אפילו מכתב שבלוני אוטומטי בסגנון "מכתבך התקבל והועבר לאחראי הרלוונטי" לא קיבלתי.

אלו הם כרגע פני הדברים. מעניין איך כל העסק הזה עובד בעולם כשהחוק מחייב תשלום בסטאז`.

כחברה עצוב שהגענו למצב שאין הגינות בסיסית. שאנשים לא חושבים שזה ראוי לשלם ולא מוכנים לשלם לאדם שבאמת גם כשהוא מתמחה הוא עובד ותורם. לסתם פקידה שרק עונה לטלפונים ישלמו למתמחה לא זאת הלוגיקה העקומה כאן.

אמר לי מישהו ומבלי לזלזל. גם לבחור שבכניסה לסופרפארם ששואל אותך אם אתה לבית המרקחת או לא ומצלם לך את המרשם, משלמים (שכר מינימום), כי הוא גם תורם משהו למערכת. גם מתמחה תורם למערכת/משרד. למה להם לא משלמים?

הסיבה היא שכנראה אנחנו פשוט עם/חברה של חארות. אומרים על היהדות שזהו עם/תרבות מופת. פחחחחח......הצחקתם אותי......