METAPUNK

=]] ושוב עוד פעם מטאל!!,,,,,,,

פוסט הבא קצת פאנק,,,,,

טור אישי: מיהו הסלקטור בשערי המטאל?
מאת: ג'ינו אריאלי

אני מקבל המון תגובות שנויות במחלוקת על הביקורות שאני כותב במטאליסט , על אלבומים שנויים במחלוקת , אם תרצו, להקות כמו Korn , System Of A Down , Taking Back Sunday ואפילו 36 Crazyfists , חוטפות עלבונות מקרב הקוראים של המאגזין , לדעתי , על לא עוול בכפם.
התגובות מתמקדות בדרך כלל בטענה שלקות מהסוג הזה הן לא באמת מטאל, אלא סוג של חיבור בין משהו שדומה , או מזכיר מטאל עם עוד דברים. וזה , לטענת כמה מהמגיבים , שולל את זכות הקיום של הלהקות האלו במגאזין המטאליסטי היחיד בישראל.

הבעיה העקרית היא ההגדרה של המושג מטאל , מה לעזאזל זה מטאל ? ומי השומר שעושה סלקציה בכניסה למועדון האקסקלוסיבי הזה ? ויקפידיה מתאר את המטאל כז'אנר של מוזיקת רוק שצמחה בתחילת שנות ה-70 . הלהקות שיצרו את המטאל כמו Led – Zeppelin ו – Black Sabbath ,
פיתחו סגנון ייחודי שמתרכז סביב הגיטרות והתופים. בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית של אותה התקופה , הטייפ הרב ערוצי , יכלו הגיטריסטים ליצור קירות של סאונד דיסטורשן נפוח והסאונד הזה כונה Heavy Metal .

במשך השנים הסגנון הלך והתפתח לגוונים שונים , בין היתר בגלל אילוצים טכניים כמו מטאליקה שטענו שלא הקשיבו להם במועדונים בהם ניגנו ולכן הם ניגנו מהר יותר ובעצם יצרו את הטראש , והספיד מטאל. גורם נוסף שהשפיע , ועדיין משפיע על התפתחות המטאל הוא ה MTV , שבעקבות הפופולריות שלו , התפתח זרם להקות השיער , המכונה גם גלאם מטאל. כתגובת מחאה לסגנון המאוד מוחצן הזה של המטאל , קם זרם נוסף הגראנג' .(ממש כמו שזרם הפאנק בשנות ה 70 קם כתגובה נגדית ללהקות הפרוג רוק שהיו באותה התקופה).

הנו-מטאל שצמח באמצע שנות התשעים , היה סוג של פיתוח של הגראנג' אבל עם חזרה לאלמנטים יותר מטאליסטים. הזרם הזה , הלך וגדל לכיוונים שונים כשכל להקה משלבת בין סגנונות לא קשורים למאטל כמו היפ-הופ , אלקטרוניקה וFאנק. אם ניקח לדוגמא להקה כמו Slipknot , ונבחן את הסגנונות שמרכיבים את המוזיקה שלהם, נראה שיש שם אלמנטים של מטאל , פאנק , היפ-הופ , Industrial , ופולק.
כמו כל דבר , בתחילת הדרך , הסגנון היה טהור וחף ממסחריות. ה"בעיה" התחילה כשירים של Korn נכנסו לTRL ו – S.O.A.D התחילו להיות מושמעים בגלגל"צ, דבר זה הפך את הסגנון להיות מה שנקרא בשפת העם Sell Out.

ה"פתיחות" של המצעדים השונים ברדיו והטלויזיה ללהקות מהסוג הזה לא נבעה מאיזושהי החלטה , אלא מהכח שהיה ללהקות האלו בשטח. הקהל העצום הוא זה שהכריע את הכף ולא ההיפך. כך יצא שהמדיה החזקה של הרדיו והטלויזיה הפכו בעצם להיות פורטל שמביא את המוזיקה להמונים , ובמיוחד למי שאוזנו מעולם לא נתקלה בשיר מטאל. אנשים כאלו , התרגלו לסאונד המטאלי וחלק גדול מהם המשיך הלאה ונכנס עוד ועוד לסגנון , ולעוד להקות אחרות וכבדות אפילו יותר.

כשהתחלתי לכתוב במטאליסט , אחת המטרות שלי היתה לנסות ולהגדיל את שטח הפנים של תחומי העיסוק של האתר. אני מאמין שסגנונות כמו נו- מטאל , מטאל קור , הארדקור , פאנק רוק והשם ישמור , אימו , הם כולם קרובי משפחה של מטאל, בדיוק באותה המידה שבלאק , טראש , פרוג ודום שייכים כולם לאותה משפחה רחבה. מבחינתי , דיסק חדש של Killswitch שווה ערך במטאליסטיות שלו לדיסק חדש של Dimmu Burgir . הייתי רוצה לחשוב שכשהקוראים של מטאליסט נכנסים לביקורת של דיסק , הם עושים זאת כדי להחשף ללהקות ולז'אנרים חדשים שאולי לא יצא להם להכיר עד עכשיו.

לפעמים אפילו להקות שאני מאוד אוהב בדרך כלל מוציאות דיסק שהוא לדעתי לא מספיק טוב. למרות שאני מאוד מעריך את העשייה של אותה להקה , אני בוחן ספציפית את הדיסק המדובר. ומן הראוי שאותו הדבר יהיה גם הפוך. לשלול להקה בגלל שהיא משוייכת לזרם מוזיקלי כזה או אחר , זה דבר פסול בעייני , כי הגדרות ושמות אפשר לתת עד אין קץ , מה שחשוב זה המוזיקה. וכן זה בסדר לאהוב את Slayer וגם את Linkin Park , זה לא הופך מישהו לפחות מגניב , זה רק הופך אותו לאדם שמחליט בשביל עצמו מה טוב לו ומה לא. וזה הרי כל העיניין במטאל לא ? תעשו מה שטוב לכם , תסמכו על האוזניים שלכם!