מתוסכלת.

רוצה לומר את המילים האלה, רוצה לספר איך אני מרגישה.

זה כלכך חדש לי כל העניין הזה. למה אי אפשר פשוט להגיד את זה?

יש מישהי באמצע, שמפריעה, למרות שאני יודעת שהקשר לא כלכך טוב.

אבל בכל זאת, איך מתמודדים עם זה? איזו סיטואציה מחורבנת.

מוזר לי לנסות להבין את המוח הזה, מוזר לי לנסות לחשוב איך מתנהגים. בדר"כ אני תמיד יודעת לקרוא את המוח הזה.

אבל עכשיו , זה פשוט כלכך קשה.

כי זה לא גבר, זו אישה.

התסביכים אוכלים אותי כבר המון זמן, פשוט לא יודעת איך להתמודד עם התסכול הזה.

אין לאף אחד תשובה בשבילי.

פשוט לא מוצאת זמן לדבר איתה על זה.

אני יודעת שתהיה תשובה שלילית, ויכול להיות שזה אפילו לא זה, ואני סתם פשוט מסוקרנת מהצד השני.

עד עכשיו גברים היו מרכז עולמי.

פתאום אישה? היא אוכלת לי את הראש.

אם אני לא אגיד לה את מה שאני מרגישה, אני חושבת שאני אתפוצץ.

בנימה אופטימית זאת, הלכתי לשבור את הראש איפשהו ..

"אז אני מוכן , אולי נתחיל לשים את הקלפים על השולחן - שברת את הקירות שעליהם אני נשען .."