פרק 3
אור גיא וערן שכבו על חוף הים, נהנים מהשמש.
גיא הוציא מהארנק שלו שטר של 50 ₪.
גיא: ערן, לך תביא לשלושתנו גלידה. אבל מהקיוסק שמה, הרחוק אני יותר אוהב שמה.
אור: מה?? למה משמה??
ערן: עזוב אותו.. אני יודע למה הוא מתכוון... כמה זמן להישאר שמה??
גיא: שעתיים שלוש.. זה טוב.. חח.. סתם אחי... עשרים דקות, זה פסדר??
ערן: בסבבה, אבל הגלידה על חשבונך!!
גיא: הולך!!
וערן הלך "לקנות גלידה"... .
גיא: אממ... תקשיב אור מה אתה...
אור: למה שלחת אותו?? מה אתה לא סומך עליו??
גיא: תאמת אור?? לא כ"כ....
אור: אבל למה??
גיא: היו מקרים..אתה לא היית שם, הגעת רק לפני שנה. אתה לא תבין... אולי בהזדמנות אני אספר לך...
אור: אמרת לי פעם על הריב הזה.. לא הסכמת לפרט, אבל בכל זאת, הוא הוכיח את עמו מספיק לא?
גיא: הוכיח, הוכיח אבל יש דברים שעדיין קשה לסלוח עליהם... גם אחרי שנתיים.
אור: טוב. אני לא אכריח אותך.. אז.. מה רצית לומר??
גיא: אממ... מה אתה אומר על...
ערן: היי חברה... 25 דקות, היה מספיק זמן לדבר?? קחו תגלידות... שלא יימסו.
תות בשבילך גיא ווניל אגוזים בשבילך אור??
גיא: בדיוק!! תודה.
אור: כן, איך זכרת??
ערן: חברים טובים מכירים אחד את השני.
~~..
עדן ועדי ישבו בחדר של עדי ודיברו.
עדי: אז רגע, מה יש לנו בעצם?? רק זה שמור מאוהבת באור.. זהו.. לא??
עדן: אנחנו גם יודעות שהיא תעשה בשבילו הרבה!! הרבה יותר ממה שהיא מוכנה לעשות בשביל אחרים... ואפשר לנצל את זה.. לטובתנו... .
אפילו שכולם חשבו כך. עדי לא הייתה ה"שפוטה" של עדן או ה"משתרכת" כמו שהרבו לכנות אותה... הן היו החברות הכי הכי טובות... דומות אחת לשנייה משהוא!!!
לא פעם הייתה עדי זאת שהייתה "הראש שמאחורי המזימה"... גם את זאת עדי יזמה... אומנם זה היה בצחוק.. לפני שנה... אבל עכשיו, עדן לקחה את זה ברצינות.. והתחילה לעבוד על התוכנית.
~~..
גיא אור וערן ישבו באוטובוס בחזרה מהים.
הוא היה כמעט ריק. רק הם היו בו, חיילת שעמדה בצד ושמעה מוזיקה ב MP4 ,
אישה זקנה, אישה צעירה שהחזיקה תינוק וזוג צעיר.
מכיוון שלא היה חשש למצותתים, הם היו יכולים לדבר בחופשיות.