| 9/2007
 :(
הוא היה היחיד !
היחיד שהצליח לגרום לה שוב להאמין באהבה..
היחיד שעזר לה לשכוח איך הלב שלה נשבר בפעם הקודמת !
היחיד שגם ברגעי משבר קשים הצליח להעלות חיוך על פניה היפות ..
והיא אהבה אותו אהבה באמת ! יותר מכל דבר..יותר מכל אחד..
עמוק בלב היא ידעה שגם הוא אוהב אותה..היא ראתה את זה במבטים שלו,
היא ראתה את זה בחיוך שלו..היא הרגישה את זה בכל פעם שהוא נגע בה,
אפילו במקרה..
כשהם היו לבד הוא היה ניגש אליה, מדבר, מתעניין בה..ובאותם רגעים היא
ראתה בבירור את כל האהבה שלו אליה..היא שמעה את רעד קולו, ראתה את
ניצוץ עיניו, ואת לחייו הסמוקות מעט..וידעה..פשוט ידעה גם מבלי שתאמר
אף מילה. # $ @ !
אבל כשהחברים שלו היו בסביבה הוא היה לגמריי שונה.. היה מציק לה,מעליב
אותה, מרגיז אותה, ועושה עליה פוזות..אך זה לא פגע בה כי גם באותם
רגעים שהוא היה צוחק עליה עם חבריו היא ראתה את הניצוץ שהופיע בעיניו
בכל פעם שמבטיהם הצטלבו % @ !
היא אהבה אותו ללא סוף או התחלה..פשוט אהבה אהבת אמת !
היא היתה היחידה..
היחידה שגרמה ללבו לרעוד בחוזקה..
היחידה שבסביבתה הוא היה יכול להיות עצמו..בלי להעמיד פנים ובלי נסיון
להרשים.
היחידה שצחקה מהבדיחות שלו גם אם הן לא היו מצחיקות כלל =/
והוא אהב אותה..באמת שהוא אהב..אהב כמו שלא אהב אף אחת אחרת..אהב בצורה
מיוחדת שעד כה הוא לא הכיר.
הוא ידע..ידע בוודאות שגם היא אוהבת אותו..ראה את זה בחיוכים שלה,
בביישנות שלה, בצורת דיבור שלה..אך לא אמר לה מילה. רצה, רצה בכל ליבו
ונשמתו אך לא היה מסוגל..ידע מה יהיו ההשלכות ומה יקרה אם יחשוף את
רגשותיו.@ $ % ^
היא הייתה יפה..יפייפיה..קטנה ממנו בשנה..כיתה י'. ומיוחדת היא
הייתה..כה מיוחדת..היה בה מין חן כזה שאי אפשר למצוא בכל מקום. אך לא
הייתה מהמקובלות, ולא היו לה מעריצות ומעריצים בבית הספר..רק 3 חברות
טובות היו לה..ההפך ממקובלת היא הייתה. כל הבנות הידועות שנאו אותה.
אולי מקנאה..אולי מסיבה אחרת.
הוא ידע שאסור לו לחשוף את רגשותיו כי כל מעמדו החברתי יירד
לטימיון..הוא שתק, ואהב אותה מרחוק...ידע שיום יבוא והם יהיו ביחד..היא
תהיה שלו והוא יהיה שלה..פשוט צריך לחכות קצת.
חברותיה כבר הבינו מה קורה..אמרו לה שהוא אוהב שרואים את זה שזה כה
ברור..היא ידעה שזה נכון, אך שתקה..לא אמרה מילה..לא רצתה להתרברב יותר
מדי, אף פעם לא אהבה להשוויץ בעצמה או בהישגיה ועכשיו עוד פחות.
הוא נתקל בה במסדרון והיא כמעט נפלה..כאב כה עז הרגישה ..ולא לכאב פיזי
הכוונה, אלא סוג אחר של כאב..צביטה בלב. הייתה לה הרגשה שהוא לא אוהב
אותה יותר. היא הביטה אליו וכבר לא נצצו עיניו ולחייו כבר לא
סמוקות..במקום זה הפיעו דברים אחרים. הופיע עצב, וכעס..ופתאום הוא נראה
כמו זר..ומבטו היה כה קר ורחוק ..כאילו אינו שם. הוא הביט בה בחזרה
והיא הרגישה שהעולם נעצר מלכת. הוא גיחך מעט והמשיך ללכת. צביטה
חזקה..כמעט דמעות ירדו לה באותו הרגע.. 'הוא לא אוהב יותר…! למה
אלוהים?! למה הוא לא אוהב יותר?!' ליבה קרא, זעק..אך שום תשובה לא
נשמעה..והיא הרגישה לבד..כמו חתול קטן בגשם סוער..רצתה למות..להקבר
באדמה…אך החליטה להיות חזקה..עצרה את דמעותיה שכבר כמעט התפרצו והלכה
לכיוון הכיתה.. לא הסכימה להשבר..לא שוב. ^ $ @ # !
חבריו כבר הבינו מה קורה..לא הכל הבינו..רק הבינו את רגשותיה אליו..
שעות שהם הסבירו לו וניסו להוכיח לו כמה שהיא מאוהבת בו..הוא ידע את זה
כבר, אך לא אמר מילה..פשוט שתק. הרי איך יוכל להסביר להם שגם הוא אוהב
אותה?! & % @ # $
חבריו צחקו עליה ..והחליטו לשחק איתה משחק קטן..
"אז ככה.." התחיל דודו.."אנחנו נרמוז לה שגם אתה מאוהב בה..לאט לאט גם
אתה תעשה את שלך..תנסה להראות לה אהבה..שתשתכנע. אח"כ שהיא כבר תהיה
מוכנה..תפיל עליה ת'מכה.. ספר לה שזה הכל היה משחק..וואי זה יהיה
קורעע"
ואז נשמע צחוק גדול.דודו, וכל שאר חבריו לא יכלו לעצור את צחוקם
המתגלגל..הם באמת רצו שהוא יעשה את זה..ומה הוא יכול להגיד?! הרי כל
מעמדו החברתי..כל מה שהוא עבד עליו מכיתה ז' ירד לטימיון אם הוא לא
יעשה זאת.. הוא הכריח את עצמו לצחוק איתם..ואז לחש 'סבבה, אחלה רעיון'
והלך משם..כולו עצבני וכואב..בדרך הוא נתקל בה..היא כמעט נפלה.. הוא
עצר לרגע הביט בה מבט עמוק וראה דמעות בעינייה..פתאום הוא הבין כמה
שהיא אוהבת אותו..
'אני חייב לגרום לה לשכוח ממני..לא מגיע לה כל זה'..הוא הסתובב
והלך..הבין שמרגע זה הוא חייב לשכוח ממנה וחייב לגרום לה לשכוח ממנו.
היא ישבה בבית ודמעות בעינייה..כבר לא יכלה לעצור את הבכי. היא כתבה
שיר..שיר עליו..על אהבתה אליו. לאחר מכן קרעה את הדף עם השיר והשליכה
אותו לפח..לא רצתה לאהוב אותו יותר..'אם הוא שכח אותי גם אני מסוגלת
לשכוח אותו' חשבה לעצמה..היא נפלה למיטה ועצמה עינייה רצתה להרדם
ולהגיע לעולם אחר..לעולם טוב.. והנה, כמעט ונרדמה, אך לפתע נשמע צלצול
הטלפון.. היא ענתה מנומנמת במקצת וקיבלה הפתעה..לא האמינה למשמע
אוזניה..'לא יכול להיות שזה הוא' חשבה לעצמה..אבל הוא שוב חזר ואמר:
"זה דודו..מי"א..נוו את שם?!"
דודו?! דווקא הילד שהיא הכי שונאת..דווקא החבר הכי טוב שלו..
"כן, אני כאן.." היא לחשה..
ואת כל שאר השיחה אתם בטח כבר מנחשים לבד.. הוא אמר לה שליאור מאוהב
בה..ושהוא כבר הרבה זמן מנסה להתקרב אליה ולהציע לה חברות..
הוא לא ידע שכל מה שהוא אומר בעצם נכון..
והיא?! היא האמינה..האמינה לכל מילה..אולי כי היה לה קל להאמין
בזה..אולי כי זה מה שהיא רצתה שיקרה..אולי כי זאת האמת?!
הוא שכב במיטה..כבר שעת לילה מאוחרת..או שעת בוקר מוקדמת. הוא לא עצם
עין כל הלילה..
נזכר במה שדודו אמר..
היא שכבה במיטה..כבר שעת לילה מאוחרת..או שעת בוקר מוקדמת. היא לא עצמה
עין כל הלילה.. נזכרת במה שדודו אמר
ושניהם תוהים מה יהיה מחר?!
הבוקר הגיע..היא התלבשה הכי יפה שיש..פיזרה את השיער ואפילו התאפרה
קצת..
היא יצא מדלת ביתה ושם היא פגשה בשימי..עוד אחד מחבריו של ליאור..
הוא סיפר לה את כל האמת ואת כל מה שדודו וליאור מתכננים וביקש שתשמור את זה בסוד..
הבוקר הגיע..הוא לבש ג'ינס יקר וחולצה צמודה..העמיד את השיער לקוצים
ואת הכובע שהיא כ"כ שנאה החליט להשאיר בבית. ידע, היום זה יקרה..היום
הוא עלול לעשות לעצמו נזק תמידי..
נזק שאי אפשר יהיה לתקן אותו..אך הוא היה נחוש בדעתו לעשות זאת.
הוא יצא מדלת ביתו ושם הוא פגש..... בה..
הוא היה המום..בהתחלה חשב שהיא באה בעקבות השיחה שלה עם דודו..חשב שהיא
החליטה לעשות את הצעד הראשון..אבל אז הוא ראה דמעה שחורה מעינייה..ואיך
כל האיפור נמרח..באותו רגע הוא חשב שהיא נראית כמלאכית עצובה.
היא הלכה אליו..לא רצתה לראות אותו בבית הספר , לא רצתה להשפיל אותו
ליד כולם..אם כי זה מגיע לו..החליטה לעשות את זה באופן אישי.
הוא נראה יותר יפה מכרגיל וירדה לה דמעה..'סוף סוף הוא נפטר מהכובע
המגעיל הזה' היא חשבה לעצמה..
עמד שם המום..עוד לא יודע מה להגיד..
ואז בא אבי.
הוא לא הבין מי זה..ולא הבין מה בדיוק קורה שם והיא הסבירה..הסבירה
הכל.
"ליאור, אני רוצה להגיד שאני מצטערת..באמת..דודו סיפר לי מה אתה מרגיש
אבל....זה לא הדדי..יש לי חבר."
היא הצביעה על אבי שבדיוק נשק לה.
"אני מקווה שלא תפגע..אם לא הייתי מאוהבת בו כ"כ אז אולי הייתי מסכימה
להיות איתך..אבל אני לא יכולה לוותר על האהבה שלי..אני מקווה שאתה
מבין.."
הוא בכה.היא בכתה.
"אני מבין.." הוא לחש כמעט ללא קול..
הסתובב והלך.
היא?! נשארה לעמוד שם עם אבי..
לא, היא לא באמת אהבה את האבי הזה..הכל היה שקר, לא רצתה שיפגעו לה
בכבוד..לא עוד פעם..
אבל?!
היא לא ידעה שהוא בעצם החליט לוותר על הכל בשבילה..היא לא ידעה שהוא
החליט להתעמת עם החברים שלו בשבילה..הוא אהב אותה בכל ליבו..והבין שהוא
לא יכול להתרחק ממנה..
והוא? הוא גם לא ידע ששימי סיפר לה את כל האמת..הוא לא ידע שהיא חברה
של אבי מתוך כאב..הוא לא ידע שבעצם היא אוהבת אותו בכל ליבה.
איך זה נגמר?!
היא[?!] נפרדה מאבי אחרי שבועיים =/
הוא [?!] המשיך להסתובב עם החברים שלו בלי לומר מילה !!
היא[?!] עזבה את הבית ספר
הוא[?!] יצא עם בנות אחרות.. וכן, גם היא יצאה עם אחרים !
הם אף פעם לא גילו את האמת..אבל האהבה עדיין בוערת בהם למרות המרחק..
לפעמים הם נפגשים במקרה ברחוב..לא אומרים מילה..רק מביטים זה בזו
וממשיכים הלאה..עם אותו הניצוץ בעיניים והסומק על הלחיים
אתם[?!] צ'כים להבין אסור לוותר על האהבה תמיד ת ג י ד ו מה שאתם מרגישים !
כי אהבה זה לא סתאםם רגש זה רגש נפלא ..
להיות נ א ה ב י ם זה הכי מקסיםםם :]
"אל תתני לגאווה להרוס ת'אהבה .."
| |
לכל אלה שפגעו בי ,
השפילו אותי ,
גרמו לי לבכות ,
בגדו בי ,
שיחקו בי ,
שיקרו לי ,
טחנו לי ת'מוח ,
ניצלו אותי ,
לא נתנו לי לנשום ,
ישבו לי על הווריד ,
עיצבנו אותי ,
סיכסכו אותי עם אחרים ,
תיחמנו אותי ,
לא האמינו בי ,
שברו אותי,
הכאיבו לי ,
= , ת . ו . ד . ה , =
חישלתם אותי,
חיזקתם אותי ,
ובעיקר?
הוכחתם לי שאני הרבה יותר ,
ח כ מ ה ממכם !:]
ולכל אלה שקראו לעצמן חברות,
ותקעו לי סכין בגב,
אני אולי מחייכת אלייכן היום,
אבל אני יהרוס אותכן מחר ,
אתן אולי נחשות , אבל אני כבר לא טיפשה ,
ובזכות כול מה שעברתי בגללכן ,
אני ה ר ב ה יותר חזקה
(:
| |
חחארות!
איןן הם כאלה חאאארות!
תמיד שמתחיל לי משהו טוב הם חייבות להרוס,תביינוו אתם כלוםםם!
אתם סתם זונות שתמיד רוצות לעשות דוווקא נמאס לי ממכם
כיאלו מה יש לכם?!הקנאה אוכלת אותם?!או שאתם אוכללות אותה ישמנות!
עד שזה קרה לי וכמעט זה הלך,כמו תמיד באתם והרסתם!
לכו לאלףף עזאזאל!!
אני כל כךך שונאת אותכםם!
אני מיצטערת על היום שהכרתי אותכם!@#@
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: