I'm Not strange I'm special

היי (:

אז... חזרתי,עם המחשב שלי שקם לתחייה ,כנראה הייתה בעיה במגעים החשמליים שלו.. (אנאערף-זה מה שהתכנאי אמר XD)

אז לפני שהוא גסס,חברה שלי (קורל) שלחה לי את השיר שאני והיא כתבנו,הלחנו ושרנו בכיתה ז' ...

אז,זו הפעם הראשונה שאני מפיצה את זה באינטרנט:

להורדה/השמעה

-אני זו שמתחילה לשיר (הקול הראשון),וד"א-אל תתייחסו לקולות שלנו שנשמעו כמו חמור טיבטי בזמן שחיטה-

אה ו... אנחנו חוזרות בקמבק מטורף!# ,חידוש השיר בגרסאת 2008,הקולות של שתינו השתנו (ולטובה),

אבל... נממ.. לא נראה לי שאני אשים פה את החידוש. חעחע..

בנוסף,כשלא היה לי מחשב כתבתי שיר על אנורקסיה,שבזמן האחרון,אני נחשפת להמון סיפורים

על המחלה הזו,והחלטתי לרשום על זה שיר,הינה:

אסון (בר א')

כל חיי חלמתי להיות מקובלת,

אחת שתקבל את כל תשומת הלב.

וכשגדלתי התחלתי להיות מבולבלת,

האם להיות מקובל זה דבר כואב ?

כשהיינו קטנים ותמימים חשבנו שזהו הדבר ...,

להיות מקובל צריך רק להיות יפה.

אך,לפתע,התחיל לו דבר מוזר

כי להיות מקובל זה להיות רזה.

כל היום הייתי מביטה בעצמי בראי,

שוקלת את המשקל ומודדת הקפי

היו מתרוצצות בראשי מחשבות..

כמה שאני שמנה! ורק רוצה להרזות.

לאחר מאמצים רבים להגיע לשלמות,

הבנתי שלהיות רזה זו רק זכות.

בשביל מי אני עושה את הדבר המחריד מכל?!

כי להיות מקל,זהו חלום בלהות גדול.

הגעתי למצב של אנוקסיה,פשוט אסון!

והכל התחיל מסתם שטות של רזון.

הפסקתי את הסיוט הזה במהרה,

והבנתי שחיי הם בשבילי תמורה.

והינה,לסוף,תמונה של העין שלי ערוכה בפוטושופ כתמונה ישנה ומסגרת שהוספתי :

מה דעתכם?!

עד כאן,

ברוש

נ.ב:

ערכתי את העיצוב מחדש