לא רוצה אותך מחוץ לחיים שלי! תבין...
אתה חסר לי! מתגעגעת לשלום בבוקר ליידים שהחזקנו!
מתגעגעת אלייך!
אתה חסר לי באמת
לא ואני לא רוצה שתגיד לי, שאתה לא מדבר איתי!
כל היום, תאמין לי כל היום אני מסתכלת עלייך! מהופנטת!
אבל אני לא אוהבת אותך
אני כועסת מאוד ורוצה שנחזור להיות כמו פעם,
אבל אני גם מבינה אותך!
אוף... למה החיים כל כך אכזריים!
אני לא יכולה לחיות בלעדייך!
בגללך אני מחייכת כל בוקר...
בזכותך אני קמה כל בוקר, כדי לשמוע את הקול שלך
אומר לי שלום! וכנראה זאת הייתה הפעם האחרונה שאשמע
משהו מהפה שלך, וזהו לא נחזור יותר להיות כמו שהיינו אף פעם!
פשוט לא רוצה לחיות בלעדייך.....
גשם כיסה את אספלט הכביש
ביום הכי קר בשנה
ומעיני שלי, טפטוף מקומי
כי יש סדק בלב אהבה.
כשהלכת מכאן, לא ידעת לאן
מסגרת פני בחלון
אבל גם בתמונות, לפעמים הדמויות
מקשיבות לתקתוק השעון.
ואולי אתה פה חסר לי
אתה כאן, אתה שם
ובכל זאת אתה פה חסר לי
ואולי, אתה פה חסר לי.
אתה אידיוט אמיתי אם חשבת אותי
שאבוא וארוץ עד אליך
וכלום לא קרה כשאתה לא בסביבה
כן, הכל די רגיל בלעדייך.
הייתי בכיף מחבקת אותך
מחכה לך בין הסדינים
אני שונאת אנשים, אנשים חלשים
שבמקום לדבר הם זזים.
ואולי אתה פה חסר לי...
מה יקרה אם פתאום תבוא אלי
ותייפה את הכל
רגע של שקט, בחוץ שוב הגשם
ממשיך על הכביש עוד ליפול.
ואולי אתה פה חסר לי...
שיר שדי מתאים למצב! אני יודעת שאתה לא קורא את זה!
אבל שמע, אתה ממש חסר לי.... רוצה שתחזור להגיד לי שלום לפחות.
לא מבקשת יותר מזה!!
אני כועסת עלייך שאתה מתעלם ממני! אבל אני כועסת בעיקר על עצמי.
כי אני מטומטמת! איך אני נותנת לחברות של שניים ככה בשנייה למות!
פשוט למות! אני מטומטמת לא יאמן כמה...
הלוואי שנחזור להיות כמו פעם! אני אוהבת אותך כמו שהיית
לא רוצה שתתעלם ממני כבר 3 ימים לא אמרת לי מילה!
מילה אחת... אפילו שלא נחזור לדבר כמו פעם! רק שלום בבוקר!
העיקר לשמוע את קולך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
