אז סיימנו.

רק היום בבוקר כשקמתי פתאום קלטתי את זה.

כבר לא נצטרך לבוא לשם,לשבת שם,להיות שם עם כולם.

זה נשמע כמו סתם מילים יפות.

אבל באמת שהאנשים הנדירים האלו עשו את התקופה הזאת לתקופה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים,וגם שתהיה לי,לטוב ולרע.

אבל בעיקר לטוב.

וכמה טוב היה.

אז בבקשה תגידו לי שזה לא נגמר.

זה כל כך יחסר.

סתם ככה לשבת על הספסלים עם כולם,ההתנחלויות בספרייה,להבריז משיעורי אנגלית,הטיולים,הסמינרים,הביחד.

וכמה שיחסרו לי כולם.

מ"ח,מקווה לראות אותכם בשמ"חות 3>