"Your love will run and hide,
and leave me on my own.
The true one, will fall,
so hard baby, and thats why this hurts"
כשאני אומרת שנים,אני מתכוונת לזה
אשכרה שנים!!
אחח י"א י"א י"א
מה יהיה?
בגרות במתמטיקה והיסטוריה,היסטוריה עבר,אבל מתמטיקה היום ב-6
באלי לרצוח מישהו
וזה רק מנטאלית
נפשית..
אני מרגישה כמו סלט,הכל מתערבב ואני לא יכולה לקבל החלטה אחת נכונה,אחלה חד משמעית.
איך אני אמורה להרגיש אם הבנאדם היחיד שאי פעם הסב לי אושר בחיים
הבנאדם שהיה האושר שלי,חלקיק השמחה שלי,האהבה שלי
עוזב,בבת אחת,הכל משתנה.
כל חלק של אמונה שהיה בתוכי בכח מסויים,כח אידיוטי שנקרא אהבה,חולף והולך איתו
כל רגש שהייתי יכולה לחשוב עליו מאז שהייתי ילדה קטנה מתבטל בשניות האלה.
הכל מסתכם בתמונה אחת,תמונה אחת שלדעתי,אומרת הכל..
I LOVE JUL
רק הפוך..
הכל היה הפוך,וגם עכשיו..
מאז שאנחנו קטנים מחנכים אותנו לגדולה.
מנסים להוציא מאיתנו את הטוב ביותר
כועסים כשיש כתם על החולצה,או כשאנחנו מתנהגים בטיפשות כמו ילדים קטנים,כי הרי כאלה אנחנו,לא?
מלמדים אותנו,מתמטיקה,אנגלית ודרך ארץ,חובה לדעת את כל אלה
ואותי מעניין למה לא מלמדים איך להתמודד עם תבוסה
למה לא אומרים מה עושים,כשהלב נשבר,כמו שברים במתמטיקה.
מה עושים כשהכל הולך לאיבוד,כמו אחת הגרביים.
איך מתמודדים עם הלא נודע,ואיך,איך לאהוב.
אדם גדול נמדד ביכולתו לאהוב,לתת אהבה,לקבל אותה ולהשתמש בה בחוכמה
בזמן שאותנו מלמדים היסטוריה ולשון,היסטוריות חוזרות על עצמן.
החיים עוברים,ואת הדקות היקרות לא נקבל שוב
למה לא מלמדים על איך לחיות נכון,כמו בירחוני האופנה
למה לא מלמדים לאהוב,כמו שרואים בכל סרטי הנסיכות
ולמה?
למה לא מלמדים אותנו
איך שומרים את הדמעות בפנים,כי כשהלב שבור,אפילו הדבר הכי יפה,יהפוך למכוער.
ובנימה אופטימית זו אני אסיים את הפוסט
מי יודע?אולי תיפול עליי מוזה לכתוב שוב.
אפאחד לא יודע
ושומדבר לא סגור,כמו החיים :)
XOXO
זאייצ'יצה 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Juli Bitch ;)
