אהלן :)
ק'יי אז הגעתי למסקנה,
אני בנאדם עצלן,לא ראיתי דברים כאלה מימי (לא שהיו הרבה כאלה,אבל עדיין הבנתם את הפואנטה)
ללכת למקרר אינלי כח ><
שמתי לב למשו מוזר,מדד הכניסות עולה,אבל אפילו לא תגובה אחת..
זה משעשע XD
אני מבינה שהטמטום שלי כ"כ טהור ומדהים שאין לכם מילים
אבל בחייאת T-T
אני עומדת מול החלטה מאוד מאוד חשובה שצריכה להתבצע בפסח,ואני לא יודעת אם לעשות אותה או לא
LOVE STUFF
לאדעת אם זה הזמן,אם צריך או לא צריך,ואם זה יהרוס או לא,
אני כנראה מודאגת מידי מדברים אחרים,אבל ממה,אלוהים יודע,ואני בטוחה שגם הוא מסתבך ><
אתמול אני וחברה שלי החלטנו (החלטנו,אני הגיתי את הרעיון) לעשות ריצה בים,רצנו איזה 5 חופים אז שכבר כ"כ כאב לי בצד שלא יכולתי,הלכנו 2-3 חופים,רצנו עוד אחד,ובחזרה הלכנו הכל,חוץ מ-2 חופים
הייתי מותשת כ"כ,אני חייבת לחזור לכושר בצורה דחופה!
באלי גמישות D:
כשאני חושבת על השנה הזאת והשנה שעברה אני מבינה כמה אני בנאדם מתוסבך ובעייתי
מכירים את זה,שאתם חושבים על משהו כ"כ ורוד,וכ"כ מדהים
ואז פלאשבאק מהעבר,בנאדם שהייתם רוצים לקבור,תרתי משמע
זיכרונות שהייתם משלמים הון כדי לשכוח
דברים שאתם מתחרטים שהסכמתם להם
דברים כ"כ קשים,שאפילו החלום הכי ורוד לא יגן עלייכם מפנייהם
יש יותר מידי דברים שאפילו הזמן לא יכול למחוק.
דברים שאתם חושבים ששחכתם ממזמן,ורק אותם פנים,רק אותו מבט,אותה סיטואציה
אתם נזכרים בהכל,הכל
כל הכאב,הבכי,השקרים,הרוע..
ואתם מנסים להעמיד פנים שהכל נמחק,שהכל ורוד,ואתם משקרים לעצמכם בלי בעייה,
מי שמכיר אתכם רואה את זה,אבל אתם מכחישים.
סורי,לא יכולה לכתוב יותר..
ג'ול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Juli Bitch ;)