fatty acid

היי,

טוב, אז היום זה רשמית היה היום הראשון לקראת השבת גופי האבוד. אני לא אכתיר אותו כהצלחה גדולה אבל גם לא ככישלון חרוץ.אני לי כוח לספור קלוריות אבל אם אני אצטרך להעריך נראה לי שזה יצא בסביבות 1000-1110 קלוריות.

אני כזאת פדלאה בקטע של כושר גופני, זה נראה לי יהיה החלק היותר קשה בדיאטה הזאת. היום קניתי שני זוגות מכנסיים מידה 42 אפילו שכל זוג מכנסיים אני נשבעת שזה יהיה ה- 42 האחרון שאני אקנה ועוד מעט אני אחזור לבגדיי האהובים שמחכים בשקט מקופלים בארון. כל השלושים וששת שלי (ואפילו כמה 34!) וכל החולצות 1 ו-0...אבל הייתי חייבת איזה מכנסיים שיהיו נסבלים בקיץ הלח והגהינומי הזה, אז בזארה מצאתי מבד דק, גומי עבה במותן ושרוך. ממש מתוקות. אבל זהו. אלו באמת האחרונות ב 42 שאני קונה יותר. אמן.

טוב, דבר ראשון אני רוצה להסביר מההתחלה שאני ממש לא פרו אנה בקטע של האנורקסיה.

אני כן מתחברת לעניין של השליטה העצמית שזה משהו שכן הייתי רוצה ללמוד אותו.

זאת הפעם הראשונה שאני בכלל מעיזה לכתוב בלוג. אפילו בפורומים אנ בקושי משתתפת. אני רוצה לכתוב כי אני רוצה לשתף וקראתי הרבה תבלוגים שכאן ואני מרגישה כמו מציצנית אז החלטתי לכתוב.

טוב אני עוד מעט בת 21, ותמיד הייתי רזה (162 ו-48 ק"ג) אבל בצבא פשוט לא הפסקתי לבלוס והעליתי איזה 17 קילו. ואני לא מצליחה להיפטר מהם. מכל דיאטה אני מתייאשת כי גיליתי את הנחמה שבאכילה. מעולם לא אכלתי כדי לפצות. אכלתי רק כי הייתי רעבה. פתאום נהייה פה איזה סוויטצ' ואוכל התחיל להתקשר לי לפיצוי.

עכשיו אני רוצה רק להתגבר על הדחף לאכול. אני רוצה להגיע לרמת שליטה עצמית ביצר הגרגרני הזה.

הבעיה היא שאני יודעת די הרבה על תזונה והשפעותיה הגופניות ואני לא מסוגלת להרעיב את עצמי או לאכול במתכונת של תת תזונה כי הנזקים מפחידים מדי. מצד שני, אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה.אני מרגישה שדרוש לי איזה שינוי קיצוני בהרגלי התזונה כי אחרת זה לא יילך אבל שוב, שינוי קיצוני יביא לנזק קיצוני. דיאטה שמרנית ובריאה פשוט לא מקובלת עליי כי אני מתייאשת ממנה מהר וגם התוצאות מאחרות להגיע.

טוב, אני חייבת לזוז.

נמשיך אחר כך.