לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

WHATEVEREST


"כשאגדל ואהיה בן עשרים, אצא לראות את עולמנו המקסים"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2015

אבידה


לא נרדם בלילה. כבר אין ניסיון.‏
מתעורר בבוקר,‏ וצהריים.‏
אוכל מעט,‏
ממשיך היום.‏
אין פה רעב,‏
אבל איני יודע שובע.‏‏
‏נבראתי אדם.‏
ונבנתי חללים חללים,‏
בּוֹרוֹת שהם איש.‏‏
‏וכל בור הוא ללא תחתית.‏
ולכל בור יש מכסה יפה,‏
מעוטר פרחים משונים.‏‏
‏והיום ממשיך,‏
והכל טוב ויפה,‏
ומודה אני, שנעשתי. שנעשנו.‏
ושהחיינו, וקיימנו, והגיענו לזמן הזה.‏
והזמן הזה, מה איתו, זמן מהתל.‏‏
‏נבראתי אדם.‏
ונבנתי חללים חללים,‏
בּוֹרוֹת שהם איש.‏‏
‏אור ועוד אור מרצדים
אט אט. שמיים כבים.‏
ועכשיו החיינו.‏ ועכשיו המיתנו‏.‏
ועכשיו רוצה אני למות איתו.‏‏
‏נבראתי אדם.‏
ונבנתי חללים חללים,‏
בּוֹרוֹת שהם איש.‏‏
‏חצות.‏ איך אתם שותקים.‏
עייף, וכבר אין ניסיון.‏‏
נכתב על ידי נִירוׁ , 11/12/2015 15:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  נִירוׁ

בן: 32

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנִירוׁ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נִירוׁ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)