WHATEVEREST

לפרקים,
טוב היות האדם לחורבה.
טוב פיוס הזמן, טובה האצת חלקיקים,
במהירות גובה פני הים.
טוב הוא הפתח לרסיסי הרגעים המצטברים, שניתזים.
שיעצבו, יסתתו בסלעי האדם.

לפרקים,
טוב היות האדם לשרידי אדם,
טוב פיוס הזמן, טובה האצת חלקיקים במרחב.
טובה האצת תהליכים ביו-כימיים נסתרים מהלב.
שיתמזגו היררכיות, חומר בחומר, ארכיטקטורה בטבע, רגע ברגע.
טוב טשטוש הגבולות שלפרקים משנים היגיון, ומאבדים משמעותם.
הזנחת הרומנטיקה, לטובת פירצת דרך.

לפרקים,
טוב היות החורבה לחורבה.
טוב היותה מכוערת, לא מקושטת.
טוב היותה לחיה עצמאית ונושכת.
טוב היותה בתנועה מתמדת.