לעמוד שם, על רחבת המסדרים המוכרת והנחשקת ביותר בצה"ל, כשמעליי השמש היוקדת של הנגב, מאחורי המשפט המפורסם "ממני תראו וכן תעשו" ומכל כיוון להיות מוקפץ בהורים, חברים ואנשים שבאו לשמוח בשמחתינו. טקס הסיום של קק"צ נחשון בה"ד 1 ייזכר לי לעוד הרבה זמן. הרגע הכל כך נחשק הזה הגיע. מבלי לשים לב עברו להם 10 שבועות, מלאים ברגשות, תעצומות נפש, כאבים, בכי וצחוק. הרבה חוויות אני לוקחת יתי מהקורס הזה. אבל דבר אחד בטוח יישאר איתי לעד- סיכת המ"מ הנחשקת...
סיכת מ"מ- יאיר לפיד
________________
הדרכים מתחילות בסיכות בטחון
שתופסות את זנב החיתול
והן נמשכות לסיכות השיער
שאוספות את התלתול.
ועוד מחכות סיכות בסדרה
מתחבאות בשבילי החיים
סיכות הוקרה, סיכות תפירה
סיכות ניירות וסיכות משרדים.
אך יש רק סיכה אחת בעולם
שצריך בשבילה להלחם,
ואולי בגלל זה היא היקרה מכולן
הלא היא סיכת המ"מ.
סיכה זעירה, נחבאת על צוואר
שום דבר לא נוצץ או זורח
היא הראשונה לעלות אל ההר
בליל ניווטים צל ירח.
היא הראשונה לומר "אחרי"
בלילות פגועים וימי קרב
להוביל כל חייל בפקודה או ברוך
וגם לוודא שהוא שב.
והיא שזוכרת ותדאג להזכיר
שהארץ הזו היא נחלת אבות
שבניה כל יום אות המקיימים
וצריכים מחדש בה לזכות.
זו סיכה שאומרת על בעליה
הוא הטוב מבין הטובים ביותר
ומי שזכה בה יידע ויודע
שהוא אינו מן הזן המוותר.
היא יודעת שיש יפות ממנה
בכל חנות תכשיטים וחלון ראווה
אך רק מי שאותה ענד אף לרגע
מבין מה פירוש המילה "גאווה".
זה מה שאני מרגישה, גאווה...