היום
הוקרן הסרט התיעודי על מייקל ג'קסון This Is It, התחלתי לראות אותו ולא סיימתי כי זה היה מאוחר
ורציתי להיות קצת במחשב וללכת לישון..
מחצי
שעה התרגשתי ממש, זה כ"כ מדהים מה שהרימו שם, איזה מופע איזה השקעה איזה יופי.
אני
זוכרת כשהתקשרו אליי איזה יום אחד ב2 בלילה בערך ואמרו לי "מייקל ג'קסון מת."
ואני כזה נו טוב..
עכשיו
אני מעכלת, שהוא פשוט מלך, היה עכשיו ויהיה תמיד תמיד מלך. הוא תרם כ"כ הרבה
למוזיקה ולריקוד ולכל דבר.
הוא
לא סתם רקדן שהמציא את הליכת הירח, הוא רקדן מדהים ויש לו קול פשוט מהמם, אובדi כ"כ
גדול לעולם ולאנושות בכלל. (לדעתי..)
~
ולנושא
אחר בכלל...
לפני
כמה זמן דיברתי עם רן, סיפרתי לו שהייתי עם מישהו, והוא אמר לי שהוא בתהליכים של
חברה.
כאילו
פאק, אני במד"בים עצרתי את עצמי כ"כ מלהיות עם מישהו בגללו, והוא
בתהליכים של חברה.
בסדר,
ידעתי שייקח לו הרבה יותר מהר ממני להתגבר על זה ולמצוא חברה, אבל פאק זה הרבה
יותר מידי מהר, הdzמת.
אחרי
קשר של פאקינג יותר משנה וחודשיים, אתה ככה ישר ממשיך אחרי
פחות מחודש? באמת שמאכזב..
בהתחלתה
זה לא הפריע לי, שכנעתי את עצמי שזה לא הפריע לי.
עכשיו
אני מבינה עד כמה שזה מפריע.
~
חבר'ה, כיתה י"א יהיה פיצוץ!
שיהיה בהצלחה לכולנו
(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: