נכנסתי בפוסטים שלי לקטגוריית מחשבה, הסתכלתי אחורה קצת, על התקופות השונות שעברתי.
בקטגוריה הזאת יש איזשהו חור בין אוגוסט 2005 לינואר 2006. חישוב מהיר מצביע על 5 חודשים.
מחשבה מהירה, זאת השהות העתידית שלי בטיול שמתחיל ביום שלישי לניו זילנד ואוסטרליה.
הסתכלתי שוב על הפוסטים ועל ההבדלים בניהם.
בת דודה שלי גם טסה בקרוב, רק שהיא לדרום אמריקה בעוד שאני לניו זילנד ואוסטרליה.
היא אמרה לי שהיא מפחדת מזה שיתרגלו לזה שהיא לא פה, מפחיד אותה מה יקרה פה כשהיא שם, אם ישתנו הדברים שהיא תחזור.
אמרתי לה, תקשיבי, היית בצבא, איזה שנתיים ככה ואז זה נגמר, השתנה משהו קריטי בבית? חברות שכחו אותך? לא? לא. גם לי זה לא קרה, יהיה בסדר אל תדאגי.
ולא הקדשתי לזה עוד מחשבה.
אבל, כן יש אבל, עכשיו שאני יום וחצי לפני הטיסה, ועברתי על הפוסטים וההבדלים.
פוסט לפני שעומר נפטר ופוסט אחרי.
לפני:
"מעניין איך הוא, ה"עולם האמיתי" הזה... בא לי דירה קטנה עם חברה בתל אביב, וללכת ללמוד שם, ובעיקר שיהיה טוב!"
אחרי:
"משתדלת לא להסתכל אחורה באוטובוס כדי שהוא יוכל להשאר שם, בזכרון
לא להסתכל יותר מידי למסדרון שהיינו בו, כדי שישאר הזכרון
לא להסתכל לתוך הכיתה שלו, כדי שישאר הזכרון
ומשתדלת להמשיך בסדר חיים נורמלי
זה אפשרי?"
שתי התמודדויות שונות לגמרה בגיל 17, בהפרש של 5 חודשים.
בראשונה הסתכלות על עתיד ורוד, והשניה תהיה אם אפשר בכלל להסתכל לעבר העתיד?
מי יודע מה יקרה בחמישה חודשים הקרובים.
ניו זילנד מחכה לי.
גם הפוסט הזה ייכנס לקטגורית מחשבה :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
