לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

טוב הגעתי למסקנה שכולם כותבים עכשיו בלוגים... אז למה שאני לא אנסה? אבל לעומתם אנלא אתחיל לפרסם... שלא כולם ידעו שלי יש בלוג חחח הם מאוד יופתעו אז ככה... אורחים יתקבלו בברכה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שירים שתמיד יהיו בשביל עומר.


הקיץ האחרון - שפיות זמנית

זה הקיץ האחרון שלי אתכם

עם הגשם הראשון אני אעלם

דמעותיי יזרמו במורד הרחובות

כמו עלה נושר ותקוות רחוקות

 

אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים

אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים

לאט לאט השכבות נמסות

ורוצים לא רוצים תפילות אחרונות

 

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות

כי השמיים גדולים והדמעות קטנות

תעצמו את העניים כל גשם ראשון

ותחשבו עלי

 

אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם

לבקר במדינות מעבר לים

לדעת אם יש צורות חיים אחרות

ואם המתים ממשיכים לחיות

 

כי זה הקיץ האחרון שלי אתכם

עם הגשם הראשון אני אעלם

 לאט לאט השכבות נמסות

ורוצים לא רוצים תפילות אחרונות

 

אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות

כי השמיים גדולים והדמעות קטנות

תעצמו את העניים כל גשם ראשון

ותחשבו עלי

 

פרח שחור - כרמלה גרוס ואגנר

 

פרח שחור בין פרחים לבנים

קרחת היער, אוויר הבקרים

פרח שחור בין פרחים לבנים

מרכינים את ראשם, לוחשים

 

פרח שחור הנה בא

פרח של אור משוגע

פרח שחור הנה בא

פרח של אור משוגע

 

פרח שחור בין פרחים לבנים

מת לו אבקן, ונושרים לו עלים

פרח שחור בין פרחים לבנים

תן לו לנבול בקצבים משונים

 

פרח שחור הנה בא

 פרח של אור משוגע

פרח שחור הנה בא

פרח של אור משוגע

 

אך בלילה יזקוף קומתו

השדה יתמלא בפליאה

איך שהוא שר את שירו

פרח משוגע

 

 האיש שהמציא עולם
מילים: רמי פורטיס
לחן: אורן קפלן, ג'נגו, רמי פורטיס ויובל שפריר


ממימד למימד
הוא נוסע לעד
מייצר כלום מכלום כמו אדים מקומקום
מצייר כוכבים על פיסות של נייר

זה האיש שאוהב להדליק את השמש ביד
מפזר עננים וירח בצד
מחפש את עצמו כי עצוב לו לבד
מחפש מקום ושיהיה מיוחד

זה האיש שהמציא עולם
מדמיין שהוא לא קיים
בין לבד ללבד ועיסוי החושים
הוא בונה הווה ושמיים כחולים
וגם איש ואשה שיהיו חברים

זה האיש שאוהב לתלות מחשבות באויר
ושומר כל שעה וכל רגע נדיר
זו כזו הרגשה שהוא בכלל לא מכיר
שהכל מתחמק שהכל קצת שביר

 

 

אז בעצם, כל מה שרציתי להגיד, זה שאני טסה עוד שבועיים לחמישה חודשים אם לא יותר. טיול של אחרי צבא לניו זילנד ואוסטרליה. קצת מפחיד, אבל יותר מזה אני ממש מתרגשת, אני טסה עם שתי חברות ממש טובות שלי מהצבא ואני יודעת שאיתן הטיול יהיה כיף אפילו יותר.

אז עומר, רק שתדע שאני זוכרת אותך, ושאתה איתי. והחדשות הן שיונתן השתחרר. כן כן.

ואני סקיפרית חח.

 

אתמול באה חיילת שלי לשעבר, אני כבר משוחררת, מאילת, ועוד שני חיילים שלי לשעבר, וישבנו כמו בימים הטובים. אז זה היה בבסיס על פיצה, ועכשיו זה בפאב על בירה. היה אז כיף, וגם עכשיו כיף.

האנשים שפוגשים בחיים, זה הכיף.

 

והחברות מהבית, לפעמים אני מרגישה שכאילו אני מזניחה אותן קצת בכתיבה פה, אבל זה רק בגלל שאני ממש אוהבת אותן והן הדבר הכי בסיסי וקבוע שיש לי וכשאני כותבת זה על דברים חדשים בדרך כלל.

 

בכל מקרה אני מרגישה שטוב לי.

אני טסה,

ומה אז? נחליט כבר. כיף כשאפשר להחליט, וגם קצת מלחיץ.

 

עומר, גם כשטוב לי אתה איתי. שתדע.

נכתב על ידי dx5 , 9/12/2009 23:50   בקטגוריות עומר, מחשבה, שירים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טוב לי


אני נמצאת הרבה עם החברים.

חשבתי שניפגש הרבה פחות כי כבר ניגמר הבצפר, אבל אנחנו ניפגשים לעיתים תקופות וזה ממש כיף.

נפגשים רק כדי להנות, ולא כדי ללמוד, זה פשוט הרגשה אחרת, זה כיף.

מועדי ב' בפתח, אבל הם לא מטרידים אותי, זה סתם לפגוש שוב ת'חברה, ואחרי שעה וחצי זה ניגמר.

נישארו לי עוד 4 שעות וחצי של בילוי במבחן, ואחרי זה התעודת בגרות גמורה.

 

כולם מתחילים לטוס, ב15 אני אחגוג תיומולדת, למרות שזה לא התאריך האמיתי, פשוט כדי שכמה שיותר חברים יוכלו להגיע.

הולך להיות טוב, הולך להיות מצוין, והולך להיות לי 18!

טוב לי עכשיו.

כן, די טוב.

צהריים טובים

נכתב על ידי dx5 , 9/7/2006 14:38   בקטגוריות אופטימי, סתם ככה  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חושבת אני


אני משתגעת?!

כאילו? רגע? החופש נגמר? מתי הוא התחיל?!

פעם ראשונה נראה לי שהחופש לא נמרח...

וחבל שלא נמרח, כי בתאכלס זה החופש הגדול האחרון שלי, הזדמנות אחרונה למרוח כמה שיותר...

טוב, יש עוד את י"ב צריך לנצל, ואז יוצאים לעולם האמיתי?

יותר נכון לצה"ל

מעניין איך הוא, ה"עולם האמיתי" הזה... בא לי דירה קטנה עם חברה בתל אביב, וללכת ללמוד שם, ובעיקר שיהיה טוב!

אולי גם קודם איזה טיול גדול בחו"ל? טוב רק אם יהיה לי אומץ

 

או!

תגלית!

אני לא מטר 79 אני מטר 81!

עברתי את ה80! זהוא מספיק לא צריך יותר מזה...

כי בדוגרי מה הטעם להיות גבוה ולא לעבור את ה80? מוציא תחשק לא?

גם מתחיל התפס לי הצוור כשאני מדברת עם חברות במסדרון בבצפר... ואנשים תוהים למה אני יושבת כל כך הרבה... כדי שהם יצטרו להתכופף אלי!

טוב, די בצפר, יש עוד זמן עד שהוא חוזר

 

מי י"ב 4?! מי? חיחי

אני!

 

נכתב על ידי dx5 , 21/8/2005 15:50   בקטגוריות מחשבה, אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי:  dx5

בת: 36




3,826
הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdx5 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dx5 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)