לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  ohadi

בן: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2007

פרק 10


כן כן... אני יודע שחיכיתם הרבה זמן... אבל אתם יודעים החגים וכאלה...

אגב... מצטער שיצא קצר...

 

בפרקים הקודמים:

"מיטל, אז אני כאן מסיים. את המכתב, ואת הקשר שלנו. שלך יותם"

פתאום צלצל הטלפון של יותם, זאת היתה מיטל והיא אמרה לו שהיא גם מרגישה אותו דבר וחושבת שזה טוב להפרד ו"שלחה" לו חיבוק.

בערב יצאנו ארבעתנו לקניון, אני ונועה, יותם ושירי.

אני ונועה התנתקנו קצת מיותם ושירי גם כדי שתהייה לו ההזדמנות להתחיל איתה קצת וגם בשביל עצמנו, קצת פרטיות.

"מיקי סיפר לי על זה שמאז שהוא התחיל להתיישב ליד מיטל בכיתה הוא התחיל להתאהב בה."

הם דיברו על עצמם, והוא זכר אותה במעט הפעמים שהוא ראה אותה באה אליי והוא הזכיר לה, הם המשיכו לדבר ביניהם, עד שהגעתי.

התחלנו לרכל קצת. פה ושם ניסיתי לשאול אותה שאלות על ליאור ולראות איך היא מגיבה.

היה לה איזה חיוכון אבל לא יותר מזה.

בצומת שבה נפרדנו התחבקנו והיא לחשה לי למסור תודה לליאור.

"אני מריח שעומד להתרחש בינך לבין נועה, חברה שלי, רומן, ואני כבר רוצה למנוע את זה" "ולמה לי להסכים לא להיות חבר שלה? מה תיתן לי בתמורה?" הוא שאל בעצבנות "אני לא אתן לך כלום, אבל אני אדאג שאבא לא יידע על השלישייה שעשית אתמול עם לימור ואריאל"

אני וליאור נסענו במכונית של ההורים לנמל התעופה. בדרך שאלתי אותו על העסקה שלנו והוא שתק.

אני וליאור היינו במטבח וסידרנו את השולחן והתחלתי לומר "מה עם השלישייה שלך? יש תשובה?" והוא שתק.

כשכולנו התיישבנו על השולחן פתחתי את פי והתחלתי לומר....

 

פרק 10

כשכולנו התיישבנו על השולחן פתחתי את פי והתחלתי לומר בעצבנות "מה השעה?!" אמא הביטה בשעונה ומיד ענתה "השעה תשע ועשרה. למה? מה קרה?" "שיט! הפסדתי את השלישייה." אמרתי וליאור כזה הביט עמוק יותר אל תוך צלחתנו. "אבל אמרת שתפסיק לראות סדרות מצוירות, מה קרה?" אבא שלי התעניין "לא קרה כלום... פשוט בשבוע הזה שלא הייתם היה לי משעמם והמשכתי קצת לראות טלוויזיה מרוב שיעמום..."

לאחר דקות ארוכות שבעטתי בליאור ברגל אמרתי לאמא שלליאור יש חברה חדשה. "באמת?!" הסתקרנה אמא "איך קוראים לה?" אבא שאל "קוראים לה לימור!" התפרצתי.

"טוב... אני רואה שאני מיותר בדיון הזה, אני עולה לחדר..." ליאור הרים את צלחתו וכוסו, ניקה אותם במים והכניס אותם למדיח.

"רגע... ליאור..." ניסיתי לעצור אותו "לא אמרת שד"ר שפר התקשר ממרפאת השיניים 'אריאל'?" המשכתי "מה באמת הוא התקשר? אני חייבת לדבר איתו, יש לי כאב שיניים מאז הטיסה חזרה..." אמא אמרה. ליאור ירד מהמדרגות ואמר בקול "בסדר, בסדר! אני מסכים, תום! אתה מרוצה עכשיו?!" הוא התעצבן ועלה חזרה למעלה. "יופי." עניתי לו. "מה הולך כאן?!" אמא ואבא לא הבינו. "כלום אמא, זה משהו בינינו..." עניתי לה "אוקי.. נראה שהחסרנו הרבה..." אבא ענה.

 

כעבור שעה, שאמא ואבא סיפרו לי סיפורים נוספים מהטיול שלהם, נכנסתי לחדר שלי ודיברתי בICQ  עם נועה והזמנתי אותה לבוא אליי יום למחרת בשעה 4, בזמן שהבית יהיה ריק מאנשים. היא הסכימה,ואז המשכנו לנושא החשוב הבא – יותם ושירי. היינו בטוחים שיקרה משהו ביניהם ואולי הוא קנה לה איזה משהו היום בערב. קשקשנו והמשכנו לדבר עד הלילה.

 

יום למחרת בשיעור תנ"ך, ליאור נכנס לכיתה וביקש מהמורה להוציא אותי החוצה. יצאתי. הוא ביקש את המפתחות הביתה כי הוא מרגיש רע. התאכזבתי, באמת שהתאכזבתי, לא מזה שהוא חולה אלא מזה שהבית לא יהיה ריק כשנועה תבוא אליי.

בהפסקה, אני ויותם יצאנו החוצה, ישר תקפתי אותו לגבי אתמול, והוא סיפר לי שלא הלך לו כל כך, היא ביקשה גלידה אז הוא קנה כבר לשניהם. מה שיוסיף למשקל שלו. אחר כך הם יצאו לפארק שמול הקניון, התיישבו על ספסל ודיברו במשך ארבעים דקות. אחר כך אמא שלה התקשרה ובקשה שתחזור. ניסיתי לעודד אותו ואמרתי לו שזו גם סוג של התחלה, ואולי התחלה מבטיחה. הוא חייך קצת ואז חזרנו לכיתה.

בשעה 2, כשהגעתי הביתה ראיתי את ליאור שכוב על הספה והתחנן בפניי שאכין לו תה ועוגיות, אני בגלל היותי אח טוב הכנתי לו ונתתי לו. הוא סיפר לי שיש לו תור לרופא בשעה 3.

הגיעה השעה שלוש וליאור יצא מהבית לכיוון קופת החולים.

בשעה ארבע וחמישה היתה דפיקה בדלת. פתחתי אותה וגיליתי להפתעתי את נועה וליאור.

ליאור התשוש רץ למקרר לשתות 3 כוסות מים ועלה מיד לחדר שלו לנוח.

נועה סיפרה לי שהיא היתה תקועה במעלית עם ליאור. הוא נראה לה תשוש חולה ומסכן והוא נשען עליה במעט. רק אחרי רבע שעה המעלית חזרה והם המשיכו לעלות לקומה האחרונה.

נכנסנו לסלון והתחלנו לדבר. סיפרתי לה בקשר ליותם ושירי.

נועה סיפרה לי על מיקי ומיטל. תוך כדי שיעור לשון היא שלחה לו פתקים ושאלה אותו אם הוא הצליח להציע למיטל חברות, הוא סיפר לה שהם חברים כבר שבוע אבל זה בסוד בינתיים והם מתכוונים לספר מחרתיים.

"יפה! כל הכבוד לעוזרת השגת חברים הכי יפה בעולם!" החמאתי לה "תודה רבה מיסטר חנפן לא קטן!" היא ענתה לי.

אחרי שעתיים ליאור יורד באיטיות ומבקש שיעזרו לו, והוא מודיע שהוא הולך עכשיו לבית מרקחת לקנות תרופות. נועה שגם ככה תכננה כבר ללכת התנדבה לרדת איתו וללוות אותו קצת.

תוך כדי ירידה במעלית ליאור נפל לזרעותיה של נועה והיא חיבקה אותו.

 

אכן אין מתח כל כך...

אני יודע ומצטער

 

פרק 11 יבוא במהרה: 8.10

ספוילר: למי שרוצה....

 

*ובקשר לספוילר נראה לי ממש מטומטמם... אז תחליטו אתם! אם לשים ספוילר או לא!

**מעכשיו אני אנסה לשים פה פרק בשבוע...

***החתימות, אם זה באמת חשוב לכם תגידו כי זה גוזל לי זמן יקר, בינתיים אני משקיע בסיפור... ראיתם מתי אני הולך לישון....

נכתב על ידי ohadi , 5/10/2007 03:01  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לohadi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ohadi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)