לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  ohadi

בן: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

פרק 14 - חלק א'


פרק זה מחולק לשניים : חלק א' וחלק ב'.

חלק א' כתוב כאן וחלק ב' כבר נכתב והוא יתפרסם בהמשך.

הסיבות לחלוקת הפרק הם סיבות מסוימות שאותם אספר לכם בסוף חלק ב'.

בנוסף, בשני החלקים מצוין שעון. העזרו בו להבנת חלק א' וב'.

 

בפרקים הקודמים:

"אני מריח שעומד להתרחש בינך לבין נועה, חברה שלי, רומן, ואני כבר רוצה למנוע את זה" "ולמה לי להסכים לא להיות חבר שלה? מה תיתן לי בתמורה?" הוא שאל בעצבנות "אני לא אתן לך כלום, אבל אני אדאג שאבא לא יידע על השלישייה שעשית אתמול עם לימור ואריאל" עניתי לו בחיוך.

זה היה ליאור. אחי הגדול, הוא זה שהציל את נועה.

פה ושם ניסיתי לשאול אותה שאלות על ליאור ולראות איך היא מגיבה.

היה לה איזה חיוכון אבל לא יותר מזה.

לאחר מספר דקות ארוכות ומביכות נועה הסתובבה עם ראשה לעבר ליאור כדי לבדוק אם הוא אבד את הכרתו, היא הסתובבה והוא התקרב אל שפתיה. היא הסתובבה לבחור בכל גופה, חיבקה אותו והוא כבר המשיך ונישק אותה.

תוך כדי עלייה לקומה עשירית, נועה הורידה מידיו של ליאור את שאר הירקות. היא הדביקה אותו למראה וחיבקה אותו. הוא חיבק אותה חזרה, הרים את פניה אליו ונישק אותה. הצלצול שהודיע שהם הגיעו לקומה הפסיק את הנשיקה ביניהם.

"... מבחינתי, תום, אני עם מישהו אחר, הוא כנראה מעליך..."

תוך כדי שנועה עונה לו הוא מקרב לאוזנו גם את הפלאפון ואומר ללימור "לימור, נדבר עוד שעה? טוב?" "אוקי... אם אתה מתעקש..." ענתה לו לימור. הם ניתקו והוא החזיר את השפופרת לאוזנו.

"היי" ליאור אמר "שיט..." הוא לחש לעצמו "כן...אז מה קורה?" הוא המשיך "וואלה?! טוב שומעת? אני אתקשר אלייך עוד חצי שעה... אני פה עם אריאל בחנות של אבא שלו." הוא שיקר לצד השני "אוקי.. ביי.." הוא סיים את שיחתו וניתק.

"לימור" הוספתי "מה לימור?" הוא שאל "מה היא קשורה?" "היא זו שהייתה בטלפון." אמרתי.

"תגידי, אולי נפסיק להסתתר ככה מלימור ותום וכל החבר'ה?" אמר ליאור "יודע מה... אתה באמת צודק!" היא ענתה לו "אנחנו כבר איזה חודש מסתתרים מכל העולם. באמת כדאי כבר לצאת מהמחבוא" היא הוסיפה.

"אז מיקי, בגלל היותך מומחה למחשבים ואלקטרוניקה, תתקין את המצלמות שביקשתי ממך לקנות בלובי, במעלית, בחדר מדרגות, בפינה הזאת בין קומת הקרקע לראשונה ובקומה האחרונה." הוראתי למיקי.

הוצאתי את המחשב הנייד והסתכלתי במתרחש בלובי.

מיקי ויותם נכנסו אחריי והסתכלו גם כן איתי על הלובי.

נדהמנו.

 

פרק 14 – חלק א':

 

14:05

"מה?!" הייתי המום. "אז בגלל זה, זה כל כך מסריח?!" יותם נכנס להלם "דוד הזקן מקומה שישית..." התחלתי לומר "מה? מה עם הדוד הזה?!" מיקי נכנס ללחץ "...הוא משתין לנו בעציצים בלובי!!" צעקתי "מה? איכס!!!!" נגעל מיקי. "סגור, סגור מהר ת'מחשב..." יותם ביקש. "רגע, רגע.." ניסה מיקי למנוע ממני לסגור את המחשב. "ליאור אמור לרדת, לא? בטח יהיו קטעים!" הוא הסביר את עצמו. "וואלה נכון! מעניין מה יקרה כשתופסים אותו פעמיים, גם אנחנו וגם ליאור..." יותם חייך "תפתח את המצלמה של המעלית, תום" מיקי הציע "אוקי..." עניתי. על הצג של מצלמת המעלית ניתן לראות את ליאור, ובלובי רואים את דוד הזקן משתין ושומעים את המעלית יורדת. היינו מרותקים למסך. אך לבסוף, המעלית לא הספיקה. דוד הזקן שמע גם כן כי מישהו יורד במעלית ורץ מיד לחדר המדרגות. "אוף... עד שיוצא מהמצלמות האלו גם משהו מצחיק, זה מתפקשש..." יותם התעצבן.

"אוקי, עזבו את זה... הצלחנו את משימה ב'!" שמחתי "מה? איפה משימה א'? מתי עשינו אותה?" שאל מיקי "סיפרתי לך כבר, אתמול, שאני ויותם עקבנו אחריהם לפארק וראינו אותם..." הזכרתי לו "אה... אוקי..." הוא הבין "אז רגע, סיימנו את כל המשימות?" יותם רצה לדעת "האמת היא, שאתם סיימתם את שתי המשימות היחידות שלכם. עכשיו אני צריך לגרום לליאור ונועה להפגש באחת מארבעת המקומות כדי שאני אוכל לראות מה הם עושים, להקליט או להדפיס תמונות." אמרתי להם "אז רגע, איך באמת נגרום להם להפגש?" שאל מיקי. "עכשיו נצטרך להפעיל את המוח שלנו..." אמר יותם, וצדק. ישבנו בערך 10 דקות עד שהצלחנו. "אולי... תשלח לשניהם מכתב כזה, כאילו הוא מזמין אותה והיא מזמינה אותו." יותם הציע "מה? מי השפוי שיפגש עם מישהו בחדר מדרגות או במעלית? וגם מתישהו הם יבינו שמישהו ניסה לעבוד עליהם..." מיקי ענה לו "נכון, זה סיכון גדול מידי." הוספתי "אז אם לא נגרום לפגישה בין נועה לליאור, אז נגרום לפגישה בין נועה לתום!" מיקי הציע "וואלה! ככה, היא בטוח תספר לליאור, ולפני שהיא תכנס היא תהייה קצת עם ליאור!" יותם אמר "יפה... ממש כל הכבוד לכם... תודה!" אמרתי להם "אני מריח פה אבל..." יותם הודיע "ואתה צודק" עניתי לו "אבל, איך נשכנע את נועה לדבר איתי?" המשכתי את המשפט "אמ...." חזרנו לחשוב "רגע, איך בעצם נפרדת ממנה?" מיקי שאל אותי "זאת הבעיה, שהיא זרקה אותו" יותם ענה במקומי "ואיך היא זרקה אותך? במכתב נכון?" מיקי ניסה להיות בטוח "נו... ו...?" לא הבנו אותו "אתה גם תרצה להפרד ממנה! כי לא הייתה לך ההזדמנות להיפרד ממנה לתמיד, ולנעול את הנושא!" הוא הציע את פתרונו "או שבעצם אתה רוצה מן שיחה אחרונה אמיתי כזו!" יותם המשיך "וואי! נכון!" אמרתי "איך לא חשבתי על זה?!" "רגע, אבל לפני הכול!" אמרתי "מה? מה שכחנו?" מיקי שאל "קודם צריך לבדוק אם המחשב מצליח לשמור את הסרטונים האלו בתיקייה, כל שעה כמו שתכננתי אותו." אמרתי "נכון! צריכים להיות בטוחים באלף אחוז!" אמר יותם.פתחתי את המחשב ובדקתי. ובאמת בתיקייה מספר 1 רואים את דוד הזקן משתין בעציצים. "רגע, תבדוק את שאר התיקיות" הציע יותם "אוקי.." עניתי ובדקתי. ובכל אחד באמת נשמר הכול.

"אוקי, עכשיו צריך להתקשר לנועה" אמר מיקי. פתחתי את הנייד וכבר התחלתי לחפש את המספר של נועה. לפתע יותם חטף לי את הנייד מהיד ואמר "מה? אתם בסדר? היא כמעט בטוח עם ליאור עכשיו. זה לא זמן טוב... תתקשר אליה כשליאור יחזור." הוא הציע.

 

14:40

יותם ומיקי הלכו כבר לפני כמה דקות, וליאור נכנס הביתה. אז הייתי בטוח שנועה לבד, נכנסתי לחדר שלי וחייגתי אליה. "הלו?" היא שאלה "נועה?" אמרתי "מה? תום?" "כן... שומעת? אנחנו כבר נפרדנו לפני איזה שבוע וחצי, ולא סיימנו את זה יפה בשיחה אחת אחרונה, אז מה את אומרת?" שאלתי אותה "תקפצי אליי?" ביקשתי ממנה "בסדר. למה לא? אני גם ככה פה לידך... חכה עוד 10 דקות, אני באה" היא אמרה וניתקנו את השיחה. עכשיו הייתי בטוח שהיא הייתה עם ליאור, הרי היא קרובה אליי הביתה...

שלחתי SMS ליותם ומיקי להגיד להם שנועה באה אליי ושום מילה לשירי ומיטל.

הם החזירו לי בהצלחה וכאלה.

כעבור פחות מחצי דקה שהשיחה התנתקה שמעתי את הפלאפון של ליאור מצלצל. עכשיו אני הרבה יותר בטוח שזאת היא שצלצלה אליו, והיא מודיע לו לרדת למטה. אני בטוח. "טוב. ביי" שמעתי אותו אומר וספרתי באצבעותיי 3 שניות וראיתי אותו יורד ואומר "יש עומס אצל אריאל! חייב לזוז!". פתחתי מיד את המחשב, וראיתי את ליאור יורד במעלית, ואת נועה הולכת קדימה ואחורה כמצפה למישהו, לליאור. ליאור יצא מהמעלית, תפס אותה וחיבק אותה חיבוק דוב, הוא הרים אותה בידיו והם התנשקו. "אוךךך!" צעקתי וסגרתי בעצבים את המחשב. פתחתי אותו שוב אחרי מספר שניות. נועה לחצה על כפתור המעלית וליאור והיא מנסים להפרד ולא מצליחים. המעלית ירדה ושם שכנה, היא יצאה מהמעלית ונועה נכנסה, אבל ליאור כמעט ולא נתן לה לעזוב. הם התנשקו שוב ולבסוף הוא ויתר והלך לעשות סיבוב כדי לא להחשיד אותי. עברתי אל מצלמת המעלית ושם רואים את נועה מעיפה את הריח של הבושם של ליאור, ומנגבת את לחייה ופיה.

סגרתי את המחשב בזריזות ופתחתי טלוויזיה.

נועה צלצלה בדלת. פתחתי לה והתיישבנו במטבח. הבאתי לה לשתות והתחלנו לדבר סתם. איך החיים "עם" קובי, ולמה היא בעצם עזבה אותי. ולמה היא הסתירה את קובי. ואיך אני מסתדר בחופש. ואיך היא. כעבור חצי שעה של קשקושים, החזרתי את הכוסות לכיור ולמדיח, כאילו לסלק אותה, אך מידי פעם הבטתי בה וראיתי אותה שולחת SMS למישהו. הייתי כמעט בטוח שזה לליאור, כדי שיחזור.

 

15:25

נשקתי לה נשיקה בלחי, והיא יצאה. רצתי לחדר במהירות ופתחתי את מצלמה מספר 4, המצלמה שבין קומה 9 ל-10. שם ראיתי את נועה מתאבקת במקשים, ומנסה לשלוח  את ה SMS ולא מצליחה. לבסוף היא הצליחה ונכנסה למעלית. היא יצאה משם ובלובי חיכה לה ליאור, הם התנשקו והתחבקו חזק. ואז הם נפרדו.

יצאתי למטבח הנחתי את המחשב על השולחן וחיכיתי לליאור.

 

15:27

ליאור נכנס הביתה ותום דרש ממנו לבוא למטבח. הוא הראה לו את הסרטונים שהוא הקליט.

"אמרתי לך שאם תתחיל אם נועה אבא ידע על השלישייה, אז בבקשה..." אמר תום "ברגע שאבא ייכנס..."

לפתע נכנס אופיר (האבא של ליאור ותום) הביתה.

"אבא! ליאור עשה שלישייה עם אריאל ולימור!" תום צעק מיד.

 

אז... איך הפרק?

(אם הפרק קצר מידי, זה רק בגלל שהוא מחולק לשניים...)

פרק 14 חלק ב': 5.11

נכתב על ידי ohadi , 2/11/2007 01:12  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לohadi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ohadi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)