אוקי, אני יודע שהאיחורים האלו מעצבנים אתכם אבל תבינו, שאני עושה הכי הרבה שאני יכול למען זה... :)

ועכשיו לפרק 15.. תהנו....

בפרקים הקודמים:

הייתה פעם אחת שאביב הציע לנועה חברות, מיד אחרי שהיא נפנפה שני בנים. היא לא ידעה מה לענות לו, היא די חיבבה אותו, אבל ידעה שהוא קצת רע לבנות.

ליאור היה בכיתה יא'. בנות מתות עליו. הוא היה גבוה עם שיער שחור ועיניים תכלת.

הוא אהב כדורגל והיה בין התלמידים החכמים או המופרעים, תחליטו אתם.

לא הייתה שנייה שהוא לא החליף בת זוג, היו לו אלפי בנות זוג וחלקן היו אפילו פעמים רבות.

"תגידי, אולי נפסיק להסתתר ככה מלימור ותום וכל החבר'ה?" אמר ליאור "יודע מה... אתה באמת צודק!" היא ענתה לו "אנחנו כבר איזה חודש מסתתרים מכל העולם. באמת כדאי כבר לצאת מהמחבוא" היא הוסיפה.

"היי אמא! ביי אבא! ביי אמא!" ליאור ירד במדרגות ויצא.

"מה קורה פה?" שאלה דפנה "למה שניהם הולכים? פספסתי משהו?" "שנינו פספסנו משהו. משהו גדול" ענה לה אופיר.

"היי אריאל! הקדמת..." ליאור פגש את אריאל

"טוב תקשיבו.... יש לי בית ריק לחצי שעה ויש לי משהו חשוב מאוד לספר לשניכם" לימור התחילה את דבריה.

"מה?! מה קרה?" שאלו ליאור ואריאל

"אני בהריון." ענתה לימור.

פרק 15:

"תשמעו, קקות, ממש משעמם בחופש, כדאי שנחזור לעניינים" אמר אביב לכל חבורתו ברגע שקובי הצטרף לספסל. "כן אבל איך? אנחנו לא נפגשים עם אף אחד..." אמר שלומי "אין בית ספר" הוסיף אדם "תחשבו טוב אנשים, בטוח יש משהו..." אביב ניסה להחזיר אותם לאותו מצב רוח ששררה בהם שהחבורה התאכזרה לאחרים.

השקט ששרר הקשה יותר ויותר על שלושת החברים. "אז מתי גילית את זה?" שאל אריאל "מה זה משנה עכשיו?!" התעצבן ליאור "אתה קולט שאחד משננו יכול להיות אבא? או לגרום ליצור הקטן וחסר האונים הזה למות?" הוא המשיך "רגע, אבל השתמשנו באמצעי מניעה, איך זה יכול להיות?" אריאל התבלבל "כנראה אחד מהקונדומים נקרע" ענתה לו לימור "יואו!" צעק לפתע ליאור "אנחנו לא יכולים לדעת ממי זה לעולם!" הוא אמר "אל תגזים" לימור ענתה לו "אפשר לעשות בדיקות ובסוף נוכל לדעת" היא המשיכה "כן, אבל מתי בדיוק?" שאל אריאל "לא יודעת, אנחנו נצטרך ללכת לרופא נשים, הוא יציע לנו בדיקות, וככה נוכל לדעת מי זה" ענתה לימור לשניהם.

נועה שהייתה מאוד מבולבלת מכל מה שקרה באותו יום שתום דיבר איתה בפעם האחרונה, וכל המצלמות שליאור חשד, או דמיין. נועה הלכה לבדוק את המקרה לאחר מספר שעות שבהן היא בילתה עם שירי בקניון. נועה הגיעה לבניין של ליאור ותום, ומרוב עייפות צלצלה באינטרקום, כדי לבדוק אם הוא בבית בכלל.

"להגיד לך את האמת?" אמרה דפנה "אני לא יודעת מה לעשות" "מה זאת אומרת? הוא עשה את זה עם גבר!" צעק אופיר "תשמע יש לו 18 עוד חודשיים וחצי, והוא צריך להתחיל להיות עצמאי, ודווקא בזה, די איחרנו, אז בוא ניתן לו צ'אנס. אני אקח אותו לדיבור מחר, ו..." אמרה דפנה, וקול הצפצוף המעצבן של האינטרקום קטע את דבריה.

"הלו?" שאלה דפנה "ליאור נמצא?" שאלה נועה "לא הוא לא, מי זה?" שאלה דפנה "אמממ... ידידה שלו..." ענתה לה נועה "איך קוראים לך" דפנה ביקשה לדעת "נועה" היא אמרה "את יודעת איפה הוא?" היא שאלה אותה. דפנה הפנתה ראשה לכיוון אופיר, מפני שאולי הוא ידע. "נדמה לי אצל חברה שלו" הוא השיב לה "אני חושבת חברה שלו" דפנה החזירה את השפופרת לאוזנה "אוקי, תודה!" ענתה נועה ונשענה על דלת הכניסה לבניין וחשבה. "הרי לא מזמן נהינו זוג והוא זרק את לימור, אז למי אמא שלו מתכוונת? בגלל שהיא לא הכירה את השם נועה, הוא בטח לא סיפר להם, ואם הוא לא סיפר להם הם חושבים שהוא עדיין חבר של לימור" חשבה לעצמה נועה והחלה ללכת לכיוון ביתה של לימור.

לפתע דפיקה בדלת, "שיט! הם הקדימו" אמרה לימור "תעשו כאילו אתם מתכוונים ללכת, נדבר מחר בבוקר, יהיה יותר זמן..." אמרה לימור וניסתה לגרש את ליאור ואריאל.

ליאור ואריאל ניגשו לדלת ולימור פתחה אותה ואמרה מבלי להסתכל מבחוץ לדלת "להתראות, כן... חחח... היה באמת נורא נחמד" ואז היא הפנתה מבטה כלפי זה שדפק בדלת וראתה את נועה "מה את עושה כאן?!" התפלא ליאור "באתי לפגוש אותך, אמא שלך אמרה לי שאתה פה" אמרה נועה "ומי את בדיוק?" שאל אריאל "אמממ.... אני.... אה...." נועה לא ידעה מה לענות לו "היא קשורה אליי איכשהו..." אמר ליאור "זה קשה להסביר..." "אבל אתם לא משפחה, נכון?" שאלה לימור "לא, חחח, ממש לא.." ענתה נועה "ומי אתה?" שאלה נועה את אריאל "אני אריאל" אמר לה ולחץ לה יד "חחח" צחקקו נועה ולימור. ענתה נועה "טוב, אני רואה שאתה יוצא, אז בוא, נלך לדבר קצת" אמרה לו נועה "כן... אני בא..." אמר לה ליאור "אז נדבר מחר, כן?" הוא אמר ללימור ואריאל "ב-10 בבוקר אצלך!" צעק ללימור בדרך החוצה.

כעבור שבוע...

"כן, דיברתי עם ציפי" אמר שלומי "נו... ו...? מה היא אמרה?" שאל אדם "אני יכול להיות בועדת עיתון הזו.." ענה שלומי "מעולה!" אמר קובי "עכשיו רק צריך מרואיין, ולמה דווקא אותו..." אמר אביב "קדימה אנשים! חשבנו עד עכשיו זה בוודאי נמצא!" הוא עודד אותם אוקי."אוקי, דבר ראשון, זה צריך להיות אחד שיש לו חברה, לפחות בגלוי" אמר אדם "אז יש את יותם ויש את מיקי" ענה שלומי "אמממ... לפי דעתי, יותם, מספיק שירי חברה שלו הרסה לי ת'גב עם הישיבה שלה עליי בזמן המכות שהלכנו שם בסוף השנה של כיתה ח'..." אמר קובי "חחח" צחקו כולם. "אז החלטנו יותם?" השתיק אותם אביב "כן..." הם ענו לו "יופי, אז עכשיו, למה?"

כעבור יומיים...

"יותם? היי זה שלומי" אמר שלומי מבעד לטלפון "מה?" הוא ענה לו "הצטרפתי לצוות העיתון של בית הספר ואנחנו מכינים את הגיליון הראשון שלו לשנה הבאה, אז חשבנו לראיין אותך, זה בסדר?" שאל שלומי בתמימות "מבחינתי אתה יכול לבוא כבר היום" הוא ענה לו.

"אכפת לך שאני אקליט את מה שנדבר? כי יהיה בנוסף לעיתון, השנה גם דיסק עם כל הראיונות והשירים של להקות בבית הספר" המציא שלומי "בסדר" ענה לו יותם והם התיישבו "ורגע, למה דווקא אני?" שאל יותם "עשינו הגרלה בין השכבות יצא ח', י' ו-י"א אחר כך הגרלה לכיתות ואז הגרלה לילדים, ככה שיצאו שלושה ילדים מכל בית הספר ואתה אחד מהם." ענה לו שלומי "חחח... איזה מזל יש לי..." שמח יותם.

איתנו היום יותם שסטר, בכיתה ח'4, עולה לכיתה ט'4. היי יותם.

היי שלומי.

אז... איך אתה מרגיש באמצע החופש הגדול?

בסדר, ממש נחמד, כל יום בריכה או ים או סתם לטייל בחוץ.

יפה יפה. ויש לך חברה, למקרה שאף אחד לא יודע. שירי, נכון?

כן.... בטח! אני אוהב אותה... אני אוהב אותך, שירי!

אוקי... אז את החלק הזה נעזוב בשבילך, ונעבור לדברים שיותר מעניינים אותנו. כמו שאתה יודע, אנחנו במדור הסרטים, הטלויזיה והמוסיקה, חולים על מוסיקה וסלבז. מה אתה חושב על טוקיו הוטל?

ת'אמת? אף פעם לא שמעתי אותם.... ואני גם לא כל כך רוצה...

אוקי... זה יעורר הרבה זעם אצל קוראינו. אז בוא נעבור לצד המזרחי. מה שם? שרית חדד?

כן... אבל להגיד לך ת'אמת? אני בכלל לא אוהב אותה, יש לה פרצוף כזה מעוות וקול מגעיל...

אז מה אתה אוהב? שלמה ארצי?

יש לו שירים נחמדים ויפים, אבל לא יותר מזה.

אוקי, בנאדם קשוח... בוא נעבור לסרטים. קומדיה, אתה אוהב?

כן.. חחח... עלית עליי....

ודרמה?

גם... אבל לא עד כדי כך...

ודרמה קומית?

את זה אני מאוד אוהב, גם עלילה וגם מצחיק.

אז.... "גבעת חלפון אינה עונה" ראית, אני מתאר לעצמי...

כן ראיתי, דווקא סרט טוב...

ומה דעתך על השחקנים? שחקניות?

תן לי שם אני אגיד לך.

חנה לסלאו.

היא הייתה ממש רזה פעם, אבל היום? היום היא השמינה, חבל על הזמן! איכסה! לא אוהב אותה, גם לא על המשחק שלה, הוא סתם, לא עד כדי כך...

אוקי... ומה בנוגע לטלוויזיה? כוכב נולד ראית אי פעם?

כן, אבל רק את הראשון והשני.

מה דעתך? מי היתה צריכה לנצח? נינט או שירי?

נינט הרבה יותר טובה ויפה וחמודה מאשר שירי מימון... המוזיקה של נינט הרבה יותר שווה לפי דעתי.

כעבור רבע שעה...

"אוקי... אז פה סיימנו" אמר שלומי "להתראות! ותודה!" אמר יותם, ושלומי יצא מהבית.

לפני יומיים...

"תגיד, ליאור, אנחנו הרבה זמן כבר לא מדברים, בערך שלושה ימים, למה? מה כבר קרה?" שאלה נועה "את יודעת, אני עולה עכשיו לי"ב, שנה אחרונה סוף סוף..." אמר ליאור "וואי, איך מתאים לי להתחלף איתך בגיל... ממש אין לי כוח לעוד ארבע שנים..." קטעה אותו נועה "בקיצור... אנחנו לומדים גם בחופש קצת כדי לגמור עם הבגרויות, וממש הידרדרתי, ואני חייב להצליח בהם אחרת אני אפספס חצי שנה מהחיים שלי אחרי צבא..." הוא אמר "אז אני רוצה עכשיו ללמוד בקאסח של החיים שלי ולגמור עם זה, לפחות לכיתה י"א." הוא המשיך "אז אני צריך ללמוד הרבה, ואין לי הרבה זמן לבלות..." "אה... באסה לך..." ענתה נועה. "זה לא רק באסה, נועה, זה אומר שאני צריך לשבת בבית ולדעת הכול, גם אם זה לקרא שלושים פעם את אותו משפט עד שאני אבין אותו!" "בסדר בסדר, מה אתה לחוץ?" שאלה נועה "כי אם  אני אעשה הרבה דברים, גם אני אבזבז זמן וגם אחר כך אני אחשוב על אותם דברים, ומספיק יש לי על מה לחשוב, את לא יודע מה עובר אצלי עכשיו." "מה עובר לך בראש עכשיו?" התחכמה נועה "טוב עזבי" אמר ליאור, הוא קם וניסה ללכת "לאן אתה הולך?" צעקה אליו נועה. הוא חזר אחורה ואמר "תקשיבי, יש לי עוד שבוע וחצי מועד בחינה, ואסור לי להיכשל בו, אז זה אומר שמעכשיו אני פשוט חורש. ולא יהיה לי הרבה זמן לבלות כמו עד עכשיו, וגם אני לא רוצה להגביל אותך סתם..." אמר ליאור "אז מה אתה אומר לי בעצם? שאנחנו נפרדים בגלל בגרויות?" התעצבנה נועה וליאור הנהן בעצב. "תקשיבי" הוא אמר "תאמיני לי שאני רק רוצה להיות איתך, את לא יודעת מה עבר עליי כדי שנוכל להיות ביחד ושאף אחד לא יפריע לנו, אבל את צריכה להבין, שהבגרות זה העתיד שלי. ומבחינתי ברגע שאני אגמור איתם, אני אהיה הכי שלך בעולם, אבל אז את רק תתחילי עם הבגרויות, אז אין לנו כבר סיכוי, ואם יש אז הוא קלוש ולא נוכל ליהנות אחד מהשנייה כמו עד עכשיו, או שהקשר הזה ידחה לעוד ארבע שנים, ואני לא רוצה להתחייב סתם" אמר ליאור "כנראה לא נועדנו להיות ביחד" הוא אמר ועזב אותה עם דמעות בעיניים. היא התקשרה לשירי והן דיברו ב"קפה קיד".

שלושה ימים לאחר מכן...

"נו... תשמיע נראה מה יצא..." אמר אביב "טוב בסדר, מה אתה לחוץ?" התעצבן אדם "כי זה לוקח לך שעה!" אמר קובי "להזכירכם, אני היחידי שחשב ללמוד קצת מחשבים ואלקטרוניקה ממיקי שהיה אז בחבורה" אמר אדם "הנה הצלחתי" הוא אמר "זה היה לא פשוט ואני לא בטוח שזה יצא טוב אבל בבקשה"

 יפה יפה. ויש לך חברה, למקרה שאף אחד לא יודע. שירי, נכון?

כן... אבל להגיד לך ת'אמת? אני בכלל לא אוהב אותה, יש לה פרצוף כזה מעוות וקול מגעיל, היא הייתה ממש רזה פעם, אבל היום? היום היא השמינה, חבל על הזמן! איכסה! להגיד לך ת'אמת? מיטל הרבה יותר יפה וחמודה מאשר שירי...

מקווה שאהבתם... שתבינו, שעכשיו כתבתי את הפרק הזה.... מרבע לשתיים אני יושב עליו!

פרק 16: 21.11

התאריך די רחוק כדי לא להראות שאני מאחר, אבל אם יצא לי שכתבתי אותו קודם אז אני אפרסם אותו קודם...

יאללה לילה טוב!