לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  ohadi

בן: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

פרק 16


אז כמו שהבטחתי לכם, אני מפרסם את פרק 16 מוקדם יותר...

הפרק כתוב הפוך, אז שימו לב לתאריכים....

תחליטו אתם אם אתם רוצים לקרא אותו ככה או לא...

תהנו!

 

בפרקים הקודמים:

יפה יפה. ויש לך חברה, למקרה שאף אחד לא יודע. שירי, נכון?

כן.... בטח! אני אוהב אותה... אני אוהב אותך, שירי!

אוקי... זה יעורר הרבה זעם אצל קוראינו. אז בוא נעבור לצד המזרחי. מה שם? שרית חדד?

כן... אבל להגיד לך ת'אמת? אני בכלל לא אוהב אותה, יש לה פרצוף כזה מעוות וקול מגעיל...

חנה לסלאו.

היא הייתה ממש רזה פעם, אבל היום? היום היא השמינה, חבל על הזמן! איכסה! לא אוהב אותה, גם לא על המשחק שלה, הוא סתם, לא עד כדי כך...

מה דעתך? מי היתה צריכה לנצח? נינט או שירי?

נינט הרבה יותר טובה ויפה וחמודה מאשר שירי מימון... המוזיקה של נינט הרבה יותר שווה לפי דעתי.

 

יפה יפה. ויש לך חברה, למקרה שאף אחד לא יודע. שירי, נכון?

כן... אבל להגיד לך ת'אמת? אני בכלל לא אוהב אותה, יש לה פרצוף כזה מעוות וקול מגעיל, היא הייתה ממש רזה פעם, אבל היום? היום היא השמינה, חבל על הזמן! איכסה! להגיד לך ת'אמת? מיטל הרבה יותר יפה וחמודה מאשר שירי...

 

"אז מה אתה אומר לי בעצם? שאנחנו נפרדים בגלל בגרויות?" התעצבנה נועה וליאור הנהן בעצב.

"ומי את בדיוק?" שאל אריאל "אמממ.... אני.... אה...." נועה לא ידעה מה לענות לו "היא קשורה אליי איכשהו..." אמר ליאור

"ומי אתה?" שאלה נועה את אריאל "אני אריאל" אמר לה ולחץ לה יד "חחח" צחקקו נועה ולימור.

"לא יודעת, אנחנו נצטרך ללכת לרופא נשים, הוא יציע לנו בדיקות, וככה נוכל לדעת מי זה" ענתה לימור לשניהם.

 

פרק 16:

1.8

"וואי, זה ממש מלחיץ הקטע הזה" פלט אריאל בזמן שהוא, ליאור ולימור חיכו לד"ר שאלתיאל. "לגמרי..." לימור הוסיפה "אוף! הלחץ הזה הורג אותי!" התעצבן ליאור "איפה השאלתיאל קוואק הזה לעזאזל?!" הוא המשיך לצעוק "חחח... זוכרים את ערוץ 1 שהביא את כל התכניות האלו?" ניסתה לימור לרכך את שני הגברים הלחוצים "עם גברת פלפלת והמומינים, אתם זוכרים?" היא המשיכה "טוב די כבר לימור!" צעק עלייה אריאל. "היי היי, בלי צעקות" קרא ד"ר שאלתיאל ונכנס למשרדו "האישה בהריון וזהו בית חולים." הוא המשיך "טוב, סליחה, ד"ר" התנצל אריאל. "נו... גיליתם מי זה?" שאל ליאור והתיישב על אחד הכיסאות. "אממ... אתם בטוחים שאתם רוצים לשמוע את האמת?" ווידא הד"ר "כן כן...!" ענו לו בעצבים שלושת החברים. "ובכן..." התחיל ד"ר שאלתיאל את דברו "העובר המתפתח ברחם התינוק נוצר, כפי שאתם יודעים משני תאים, האחד ממך, לימור. והשני..." "נו נו!" התלהב ליאור "נו שתוק כבר! תן לו להגיד." צעק עליו אריאל. ד"ר שאלתיאל הציץ שוב בדפי הבדיקה שבידיו ושאל "מי זה אריאל?" "אני!" הוא הודיע. "ואתה, אני מניח, ליאור, נכון?" שאל הד"ר "כן, זה אני." ענה לו ליאור.

 

24.7

"אז מה, נטע?" שאל תום "רוצה אולי ללכת היום לים? שמעתי שיש היום דגל אדום" "אמממ.. סבבה, ממש משעמם פה בבית.." ענתה לו נטע "אז קבענו היום בעוד ארבע שעות..." תום סיכם "כן... ו... אל תשכח להביא כסף!" אמרה נטע "חחח... אני לא אשכח" אמר תום.

"היה ממש נחמד בברכה!" אמרה נועה "כן... היה סבבה, תגידי, בא לך אולי ללכת לים?" "בסדר, למה לא?!" היא ענתה לו "טוב... אז תבואי עוד שעה" "מה שעה?!" התעצבנה נועה "זה מוקדם מידי, בוא עוד שלוש שעות ככה..." "טוב...." הוא הסכים "תבואי ב-4, אבל בדיוק, ואל תאחרי!" הוא אמר לה.

 

"אני תכף נכנס למים אז תקני את ארטיקים, טוב?" ביקש תום "סבבה" אמרה נטע. "איפה שמת את הכסף? אני מקווה שלא שכחת..."היא חיפשה בתוך תיקו של תום "הוא בריצ'רץ' הקטן..." אמר תום "מצאתי..." אמרה נטע. "טוב מה להביא?" היא שאלה "לי תביאי אננס, לך תביאי מה שתרצי.." ענה לה תום ונטע החלה דרכה אל עבר הדוכן.

"אל תשכח את הקסטה שלי!" צעקה נועה אל עבר אריאל שרץ לדוכן החוף הקרוב.

תום ששמע את קולה של נועה הלך בעקבות הקול, הוא פגש אותה והחל בשיחה "את עוקבת אחריי עם היצור הזה?" שאל "לא.. מי עוקב אחריכם? זה אתם שרק הגעתם עכשיו.." ענתה לו נועה "אז מה הקטע?" הוא התעצבן "מה? אסור להסתובב עם חבר שלי?" היא שאלה בשטניות "אתם חברים?!" התפלא תום "כן... מה יש לך בעיה עם זה?" היא שאלה שוב בשטניות "לא... אין לי..." הוא ענה לה "טוב... אתה לא צריך להיכנס למים?" שאלה נועה "כן..." הוא אמר והביט לעבר הדוכן וחזר במבטו לנועה "איך ידעת שרציתי להיכנס למים?!" תום שאל בעצבנות "קסם" היא ענתה לא ושכבה על כיסא הנוח והורידה את משקפיי השמש שלה. תום המבולבל נכנס למים, ויצא כאשר ראה שנטע מתקרבת לעברו. "בואי כנסי" אמר תום "מה?! אני אקפא!" שללה נטע "כנסי כנסי, לא יקרה לך כלום..." הוא אמר ומשך אותה אליו. נטע שהחזיקה בשני הארטיקים פתחה אחד מהם והתחילה לאכול אותו כאשר היא משולבת בין זרועותיו של תום. "היי! זה האננס שלי!" אמר תום אבל זה היה מאוחר מידי. נטע כבר לקחה ביס מהארטיק וצחקה לה. תום התעצבן קלות ונצמד לנטע ושאף אוויר למען שחתיכת הארטיק תצא מפיה של נטע אל תוך הפה של תום. אבל תכניתו נכשלה כשגם פיה של נטע נצמד אל פיו של תום. הם התנשקו. ואחר כך בא ה "ואוו" מנטע "אז, נהפכנו לזוג?" היא שאלה "אמממ... אם את רוצה..." ענה לה תום "אני רוצה שכן" היא ענתה והוא הצמיד את פיו שוב לפיה של נטע.

בדיוק אז הגיע אריאל עם הקסטה המיוחדת של נועה, ונועה לקחה אותו וזרקה אותו בעצבים על רצפת החול. "מה קרה?!" שאל אריאל המבולבל "סתם... באסה שהיום נגמר.." ענתה לו נועה.

 

20.7

תום ונטע הלכו לסרט ונהנו מאוד ממנו. אחרי הסרט הם יצאו לאכול בפיצרייה שבקניון.

אריאל ונועה הלכו לשחות בבריכה. "וואי, אני גוועת..." אמרה נועה "יש פה קיוסק" אמר אריאל והצביע לכיוון הדוכן הלבן. "הוא סגור..." היא הודיעה לו "מה סגור?!" התפלא אריאל, יצא מהמים וקרא את הפתק שהיה תלוי על חלונות הביתן "הקיוסק נסגר בשל נסיבות משפחתיות, הוא יפתח שוב יום שני" "טוב... צריך ללכת לאכול איפשהו או שאת מעדיפה לחכות פה עד יום שני" אמר אריאל מיד אחרי קפיצתו למים. "טוב... אז בוא נחכה עד יום שני" ענתה נועה והצחיקה את שניהם. הוא התחיל להשפריץ עליה ובפעם השנייה שהיא ניסתה להשפריץ עליו הוא הצליח לתופס אותה בידיים. היא התחננה שהוא לא יעשה לה משהו מפחיד, אבל הוא לא הקשיב לה ואמר "קחי נשיפה עמוקה.... 10.... 9..." הוא התחיל לספור "8....7....6....5....4..." הוא המשיך ומיד צעק בזריזות "3...2....1..." והעיף אותה היישר אל תוך הבריכה. "טוב... אז לא נשאר" אמרה נועה כמה שניות אחרי שיצאה מהמים. "אז בואי לקניון, יש פה קיצור דרך שאני מכיר..." אמר אריאל ואחרי מספר דקות הגיעו לקניון. הם נכנסו לפיצרייה שתום ונטע אכלו בה. נועה ואריאל עמדו בתור. תוך שניות תום הבחין בנועה, והיא בו. נועה, שהמוכרת הסיטה את דעתה בקשר למשקה, פספסה את ההזדמנות להיפגש עם תום ונטע באמצע החופש ולשאול לשלומם, אבל כנראה שתום כבר הבחין בה וברח משם.

 

17.7

תום התחבר לאיסיקיו בתקווה לפגוש מישהו שהוא מכיר שראה את "שודדי הקריביים" 1 ו-2 אבל לא ראה את השלישי, כי הוא גם כן, ראה את שתי העונות הראשונות ורוצה לראות את העונה השלישית. יותם לא ראה אפילו את הראשון, עם נועה הוא לא מדבר, שירי ראתה את הראשון ולא אהבה בכלל, מיטל ומיקי ראו אתמול. נשארה רק נטע. "תגידי נטע, ראית את "שודדי הקריביים"?" "האמת שכן, אבל את האחרון לא ראיתי, אתה?" "בדיוק כמוך, בא לך אולי ללכת לראות ביחד?" "סבבה.." "יום ראשון, כי היום ומחר אני עושה בייביסיטר בערב..." "אה... בסדר..."

לפתע הטלפון הנייד של נועה צלצל. "הלו?" שאלה "הלו? נועה?" "כן... מי זה?" "אריאל, תגידי, בא לך אולי ללכת לאנשהו?" "לאן?" "אמממ... לא יודע, אולי לבריכה? יש לי מנוי ואני יכול להכניס מישהו אחד בחינם. בא לך?" "אממ... סבבה...." "תבואי יום ראשון. הכתובת זה הרצל 13."

 

15.7

"שירי, בואי לקפה קיד בשעה 5" קראה שירי את הSMS שקיבלה מנועה.

בשעה 5, נועה ושירי נפגשו בקפה קיד.

"היי נועה, שמעי קטע..." הגיעה שירי למושבה וכבר החלה לדבר "היום שלומי אמר לי לבדוק אימייל כי הוא שלח לה משהו. ממתי שלומי שולח אימיילים? ועוד אליי? אוחח.... כל הבנים האלו, מה זה מוזרים, חוץ מיותמי שלי..." סיימה שירי את דבריה "נועה, למה את לא אומרת כלום?!" הופתעה שירי "אממ... בדיוק בגלל זה הזמנתי אותך..." אמרה נועה בדיכאון "נו... שפכי.." "ליאור זרק אותי אתמול." אמרה לה "מה?! למה?!" הזדעזעה שירי "בגלל הבגרויות, הוא נכשל במועד הראשון, ועוד שבוע וחצי יהיה לו את המועד השני, והוא לא רוצה סתם להיות חבר שלי, הוא רוצה להיות חבר שלי על אמת..." סיפרה נועה "נו... ו..? אתם בהפסקה, זה לא שנפרדתם!" עודדה אותה שירי "כן, אבל... אוף.... הוא הסביר לי ששנה הבאה היא עוד שנה של בגרויות והוא לא רוצה להכשל שוב במעד הראשון, וכשהוא יסיים את י"ב אני אתחיל את כיתה י', שוב פעם עם הבגרויות והוא לא רוצה להפריע לי, ככה שזה יוצא בערך 4 שנים הפסקה. וזאת לא תהייה הפסקה, זאת תהיה פרידה." הסבירה נועה "וואי, זה באמת מבאס... אבל מאמי, אל תדאגי, יש המון דגים בים, ואני בטוחה שיהיה דג יפה וטוב יותר ממנו." עודדה אותה שירי "יודעת מה? את דווקא קצת צודקת... אתמול, שהלכתי ללימור לפגוש את ליאור, ראיתי איזה בחור בשם אריאל, ממש חמוד, הוא לחץ לי יד כמו איזה נשיא מצרים וראש הממשלה.... חחח.. אבל הוא נראה טוב והכול, למרות שהוא די נראה מצוברח באותו זמן..." סיפרה לה נועה וצחקו שתיהן. "רגע, איך קוראים לו, תזכירי לי" ביקשה שירי "אריאל" ענתה נועה "מאיפה מוכר לי השם הזה?" מלמלה שירי "מה? את מכירה אותו?!" הופתעה נועה "לא, לא, אני מכירה את השם.... אה! נזכרתי! יואו... שיט, אסור לך לדעת.." היא נזכרה והתחרטה "נו... מה?! מי זה?" התעצבנה נועה "טוב תקשיבי..." התחילה שירי לספר לה "היה איזה יום שתום הגיע הביתה ואריאל פתח לו את הדלת, והוא לבש רק תחתונים..." צחוקה של נועה קטע אותה "נו סתמי! טוב קיצר.... התברר שהוא ליאור שלך ולימור עשו את זה ביחד... תום סיפר ליותם שסיפר לי שאני מספרת לך..." סיימה שירי ונועה נדהמה "מה?! ליאור, אריאל ולימור?!" הזדעזעה נועה "כן...." השיבה שירי "אני חייבת לציין, שיש לך חוש מציאת בחורים מצויין..." צחקה עלייה שירי. "טוב עזבי את השטויות שלך, מה אני עושה בדיוק?!" "נועה, את לא נורמלית, הרגע נפרדת מליאור, וכבר את קופצת על אריאל?! תאמיני לי שהוא יקפוץ עלייך אם תחכי קצת.." אמרה שירי. "אוקי אני אחכה לאריאל, אבל אני מחכה לו קצת זמן..." הודיעה נועה "מה עם המייל שלך?" שאלה נועה "טוב שהזכרת לי..." נזכרה שירי והוציאה את הלפטופ שלה "אפשר גם לראות?" שאלה נועה "כן, בטח!" ענתה לה שירי ונועה התיישבה לידה. "אוף... הוא שלח איזה שיר..." שירי התאכזבה "לא לא... תראי, הוא כתב מכתב מצורף..." אמרה נועה "יותם רואיין לעיתון בית הסר לקראת החזרה ללימודים, רציתי להשמיע לך את הקלטת לפני כולם ותאשרי לי אם לפרסם את זה או לא. שלומי." קראה נועה "ממתי אני צריכה לאשר דברים?!" שירי הופתעה לגלות "בטח הוא דיבר עלייך" ניחשה נועה. "עכשיו אני צריכה אוזניות... יש לך במקרה?" שאלה שירי "בטח.... נראה לך שאני אזמזם לי פה שירים עד שאת מגיעה באיחור האופנתי שלך? הנה קחי" הביאה לה נועה ושתיהן הקשיבו.

 

יפה יפה. ויש לך חברה, למקרה שאף אחד לא יודע. שירי, נכון?

כן... אבל להגיד לך ת'אמת? אני בכלל לא אוהב אותה, יש לה פרצוף כזה מעוות וקול מגעיל, היא הייתה...

 

שירי כמעט ונחנקה הוציאה בעצבים את האוזנייה מהאוזן שלה וניסתה לברוח בבכי. נועה שמשיכה לשמוע את כל דבריו של יותם לא נתנה לה ללכת "בואי רגע, יש פה משהו מוזר" ניסתה לשכנע אותה נועה אבל היא לא הצליחה. האוזניות של נועה הוצאו ממקומותיהם ושירי ברחה בעצב.

 

1.8

"לפי הבדיקות שערכנו על העובר המתפתח ברחמה של לימור מצאנו את ב DNA של העובר את ה DNA של לימור ושלך..." אמר ד"ר שאלתיאל והסתכל על אחד הגברים בסיום המשפט. "אני?!" הוא צעק "אני אבא?! אני לא מאמין!!!" הוא השתולל שם. "אוקי, אני הולך..." אמר הבחור השני ויצא "תודה ד"ר!" הוא צהל. "טוב אני אשאיר אתכם לבד בינתיים" אמר ד"ר שאלתיאל והשאיר את שניהם בחדר. "לימור, אני לא רוצה להפיל את התינוק הזה שיהיה לך ברור..." "כן, אבל אתה יודע, אנחנו בכלל לא ביחד..." היא ענתה לו "אז מעכשיו אנחנו ביחד..." אמר *****....

 

מקווה שלא יצא ארוך מידי...

ספיישל 4: 23.11

נכתב על ידי ohadi , 20/11/2007 02:47  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לohadi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ohadi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)