בפרקים הקודמים:
פתאום נפתחת הדלת. אותו אחד שפתח אותה היה איזה בחור מפחיד ומגודל הוא ישר צעק עליי "תפסיק להפריע לנו! אנחנו עושים שלישייה...!"
"ביום שני, אמא ואבא שלי חוזרים מצרפת וספרד"
"אמרתי לך כבר, האהבה הזאת שהיתה ביני לבין מיטל מתה בשבוע הראשון, אני ממש לא אוהב אותה"
"מיטל, אז אני כאן מסיים. את המכתב, ואת הקשר שלנו. שלך יותם"
"ואני רוצה כבר לגמור כדי להיות חופשי מזה ולהתחיל עם בנות..."
"עם שירי, הא?"
"יכול להיות שאני אתחיל איתה, אבל אני צריך קודם להוריד כמה קילוגרמים כדי להראות יותר טוב... אני חושב אני אתחיל קצת ספורט.." "יום ראשון- ריצה לאורך חוף הים"
אחר כך, התקרבנו בריצה זה לזו והתנשקנו את הנשיקה הכי רומנטית בעולם!
אמרתי לה שאני חייב לאכול והיא החליטה להשאר לשחות קצת ואז היא תצא מהמים.
פעם אחת היא צללה ולא עלתה, חיכיתי כמה שניות והיא עדיין לא עלתה. התחלתי לדאוג.
זרקתי את הארטיק ורצתי לעברה. בעודי מחפש אותה צעקתי "הצילו!! נועה טבעה! הצילו!! אנשים!! תעזרו לי!!" וצללתי שוב בשביל לחפש אותה ולא מצאתי....
פרק 9
שחיתי ושחיתי, צללתי וצללתי, פתאום אני מרגיש מעין תנופת מים כזאת שנזרקת עליי מתחת למים, כאילו מישהו עובר שם במהירות.
מיד עליתי לאוויר גם כדי לנשום וגם כדי לבדוק מי זה...
ברגע שעליתי ופתחתי עיניים השפריצו עליי, אני לא בטוח אם זה במכוון או לא כי זה היה כל כך מהר... ובאותו זמן שמעתי את נועה עם המישהו הזה שהשפריץ עליי, הם שחו ביחד לעבר חוף הים.
הבנתי שעזרו לי מאוד, כנראה זה היה מציל...
שחיתי גם כן לעבר החוף וראיתי את נועה מדברת עם דמות מאוד מאוד מוכרת לי.
זה היה ליאור. אחי הגדול, הוא זה שהציל אותה.
אני לא עניינתי אותם, אם הייתי טובע זה לא היה מזיז להם...
הם דיברו על עצמם, והוא זכר אותה במעט הפעמים שהוא ראה אותה באה אליי והוא הזכיר לה, הם המשיכו לדבר ביניהם, עד שהגעתי.
כשליאור שם לב אליי הוא חזר אל אותם חברים שהיו איתו בבית, והשאיר לי את נועה.
הוא רץ כמה מטרים ללימור, חטף ענב או שניים ונכנס לים בצעקות של "חכה רגע! אריאל!"
והם התחילו לשחות.
את האמת, די פחדתי, שלמרות שחשבתי שהיא בוגדת בי ונתתי לה פיצוי היא תבגוד בי שוב... הרי זה ממש כיף שאת יפה וכולם רוצים אותך, אז מה אכפת לך לבגוד במישהו שעשה לך טובה לפני כמה ימים?
הייתה לי סיבה טובה לחשוש מבגידות שוב...
נשכבנו קצת על המגבות שנועה הביאה ואכלנו קצת. שזיפים, ענבים, בננות ותותים.
התחלנו לרכל קצת. פה ושם ניסיתי לשאול אותה שאלות על ליאור ולראות איך היא מגיבה.
היה לה איזה חיוכון אבל לא יותר מזה. בכל זאת, גם הוא הציל אותה.
איך אנחנו יודעים מתי להציל בחורות... אחח... בית משפחת שגב... מה שהזכיר לי מאוד את אמא ואבא שלנו שחוזרים מחר.... אני מאוד מקווה שהם הביאו לי את הנעליים שרציתי מהדיוטי פרי...
בזמן השקיעה שכבנו על המגבות ובהינו בשקיעה היפה.
כשהשמש כבר ירדה והאור עדיין נשאר חיבקנו אחד את השנייה והתנשקנו... זה היה יום נחמד, אבל לולא ליאור היה מציל אותה זה היה יום מדהים שיכל לקרב בינינו המון.
כעבור חצי שעה ארזנו את עצמנו וחזרנו הביתה.
בצומת שבה נפרדנו התחבקנו והיא לחשה לי למסור תודה לליאור.
נורא התעצבנתי מזה... כשאני והיא נפרדים ולא נראה יותר לאורך כל הערב שנותר היא חושבת על להודות לליאור. זה שהוא אח שלי והוא אח גדול שלי ולא עוד ילד מהכיתה זה עוד יותר הכעיס אותי!
הלכתי כעוס קצת הביתה אבל מאוהב ברמות שאין לתאר. הלכתי להתקלח. ואז ישבתי לאכול ארוחת ערב. באותו זמן שחזרתי הביתה והתקלחתי חשבתי על תכנית איך להרחיק את ליאור מנועה ולקרב אותה אליי עוד יותר. זה היה ממש קשה למצוא תכנית, אבל בסוף מצאתי!
בביס השני של החביתה שהכנתי, ליאור נכנס הביתה וביקשתי ממנו לשבת לידי כי אני רוצה לדבר איתו.
הוא לא הסכים ובמהירות היה כבר בדרך לעלות לקומה שלו למחשב. אז בשביל להוריד אותי מבלי יותר מידי התחננויות שאלתי בקול רם "אריאל מגיע לפה הערב?" ואז הוא ירד למטה והתחלנו לדבר.
"מה אתה רוצה ממני, תום?" ליאור התעצבן "אני רוצה לעשות איתך עסקה..." עניתי לו "איזו מין עסקה?" הוא הסתקרן "אני מריח שעומד להתרחש בינך לבין נועה, חברה שלי, רומן, ואני כבר רוצה למנוע את זה" "ולמה לי להסכים לא להיות חבר שלה? מה תיתן לי בתמורה?" הוא שאל בעצבנות "אני לא אתן לך כלום, אבל אני אדאג שאבא לא יידע על השלישייה שעשית אתמול עם לימור ואריאל" עניתי לו בחיוך "אתה כבר יודע מה זה? איזה דור..." הוא ניסה להעביר נושא. "אני לא אספר כלום לאמא ואבא ואתה תתרחק ותהיה מגעיל לנועה. מוסכם?" תקפתי "אני צריך לחשוב על זה..." "יש לך עד מחר להחליט. עד הארוחה של אמא ואבא כשהם יחזרו לארץ." ניסיתי להלחיץ אותו "בסדר, בסדר... אל תהייה קרצייה..."
למחרת אחרי בית ספר , כשהלכנו אני ויותם לשחק פינג פונג שאלתי אותו לגבי מיטל.
הוא ענה לי שהוא הכניס לה אותו לתוך התיק ככה שכשהיא תהייה בבית היא תראה אותו לבד. בינתיים התשובה לא ברורה אבל היא תגיע בקרוב.
"מה עם אתמול אחר הצהריים בים?" הוא התעניין.
"הלך מדהים עד שהיא טבעה..." אמרתי והוא הפסיד את הכדור שלו.
"מה זאת אומרת טבעה?! היא היתה היום בכיתה..." הוא שאל כשנשכב על הרצפה לשם שכיבות סמיכה. "היא שחתה קצת בזמן שאני אכלתי ארטיק בחוץ ופשוט צללה פעם אחת ולא עלתה חזרה..." "נו... זה יופי לא? הצלת אותה בפעם השנייה בשבוע וחצי הזה.." הוא היה בטוח "אז זהו שלא..." התעצבתי. "מישהו אחר הציל אותה... זה היה ליאור..." "מה ליאור? מה הוא קשור?" "כן. הוא... הוא היה במקרה בים והוא הציל אותה..." "וואי... איזה מבאס זה... אז מה? מה קרה אחר כך?" "כלום, דיברנו כזה וכל פעם שהזכרתי את ליאור היה לה חיוכון כזה, אבל חוץ מזה הכל היה רגיל..." עניתי לו "מה?! תום! היא מתחילה להתאהב בו!!" הוא אמר תוך כדי שהוא הסתובב לכפיפות בטן ואני אחריו.
"אני יודע... הרחתי את זה... אז הצלחתי למנוע את זה..." "איך??" הוא רצה לדעת "ביום הזה שהייתי אצל נועה ואתה התקשרת אליי לבוא לקפה קיד לשמוע את המכתב? אז הלכתי לנועה בגלל ליאור. הוא הזמין את חבר שלו אריאל ואת לימור, והבנתי מתוך כל הבלאגן שהם עושים........" "עושים מה?" יותם הסתקרן "הם עשו שלישייה.." המשכתי בהיסוס "מה?! הם עשו את זה?" "כן... ו....? מה אתה מתפלא?" תהיתי "מה אני מתפלא? האמת... לא יודע... זה די מוזר לי....לא יודע... עזוב..." הוא הסביר "גם אני לא יודע... וזה לא מה שחשוב עכשיו..." "אוקי..." הוא הרים גבה. "אז איך אתה אמור בדיוק להיעזר עם זה בקשר לנועה?" "ליאור מפחד מאבא שלי שהוא ידע את זה... לא יודע.... הוא מפחד שהוא יגלה שהוא עשה את זה עם גבר... אז הוא מעדיף שכמה שפחות ידעו זאת... אז מעכשיו אני אוכל לסחוט אותו על כל דבר שארצה! ולא להתקרב לנועה זו גם כן אחת האפשרויות..." חייכתי "כל הכבוד על התכנון! מה? הוא הסכים?" הוא שאל "הוא אמר שהוא יחשוב על זה ולפני הארוחה של ההורים שלנו הוא יגיד לי... אבל אני די בטוח שהוא יתרחק מנועה..."
לאחר מכן שיחקנו עוד כמה משחקי פינג פונג ודיברנו על שירי ומיטל.
פתאום צלצל הטלפון של יותם, זאת היתה מיטל והיא אמרה לו שהיא גם מרגישה אותו דבר וחושבת שזה טוב להפרד ו"שלחה" לו חיבוק.
בתור התחלה, הצעתי ליותם להזמין את שירי לצאת, אבל לא לבד. עם עוד אנשים. אולי איתי ועם נועה. אנחנו מתכננים לצאת לקניון בערב אז הם יכולים להצטרף אלינו.
"אבל מה עדיף? אני מזמין את שירי או שנועה תזמין אותה וכאילו אתה מזמין אותי?"
"אה..." חשבתי "ת'אמת, באמת עדיף דרך נועה..." עניתי לו.
התקשרתי לנועה ואמרתי לה להזמין את שירי.
בערב יצאנו ארבעתנו לקניון, אני ונועה, יותם ושירי. ראינו סרט ואז הבנות קנו לעצמן מכנסיים ואני ויותם התישבנו על אחד השולחנות ליד החנות וקנינו מהמכונה משקה של מיץ אשכוליות טבעי. והתחלנו לדבר. אחר כך הן יצאו מהחנות והמשכנו להסתובב. אני ונועה התנתקנו קצת מיותם ושירי גם כדי שתהייה לו ההזדמנות להתחיל איתה קצת וגם בשביל עצמנו, קצת פרטיות.
חזרנו הביתה ב-7, ואז אני וליאור נסענו במכונית של ההורים לנמל התעופה. בדרך שאלתי אותו על העסקה שלנו והוא שתק.
בדרך חזרה דיברנו עם אמא ואבא והם סיפרו לנו על קוף שהם פגשו בגן חיות שגנב למדריך את הכובע ועוד קטעים נחמדים ומצחיקים.
כשחזרנו הביתה הם הורידו את התיקים, ליאור עזר להם ואני הכנתי את האוכל.
אמא נכנסה שנייה לשרותים ואבא נכנס לחדר שלהם כדי להוציא את כל תכולת המזוודה.
אני וליאור היינו במטבח וסידרנו את השולחן והתחלתי לומר "מה עם השלישייה שלך? יש תשובה?" והוא שתק.
כשכולנו התיישבנו על השולחן פתחתי את פי והתחלתי לומר....
עוד פרק ארוך....:)
מקווה שאהבתם...
ספוילר: מי שרוצה...
פרק 10: כשאני אכתוב אותו ואת פרק 11...
**ספיישל 1 עוד בתוקף....
**כל החתימות יתפרסמו בהמשך... אין לכם מה לדאוג...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
