"כל מה שלא הספקתי לומר עובר מול העיניים ונשבר יש איזו שהיא מחילה אז קח אותה ממני בשבילך כך חוף מזכיר לי אותך רוצה מסתור מגשם בזכותך קח כל מה שאתן לך זו אני ואין בי מבוכה.
קח אותי אל המקום שלך"
"רן דנקר ועילי בוטנר- כל מה שלא הספקתי לומר"
אני מפסיקה לחפש אותך,
לרצות אותך, לחלום אותך.
למרות שאני פה בשבילך,
מפוררת, סדוקה, בגללך.
מונחת לך מול העיניים,
והלב שלך אצלי ביד,
מוכנה לתת לך נשיקה אחרונה בשפתיים
להסתובב וללכת מיד .
שתיקה רופפת תכסה אותך,
אתה אוהב אותי כמו פעם,
כי אני מכירה אותך.
אתה אוהב אותי כמו פעם.
רציתי לציין שהסיפור בפוסט הקודם כתבתי,
זה לא סיפור אמתי , מצטערת למי שחשב כך.
הסיפור הוא , אפשר לומר- שריד מהבלוג המקורי שהיה ונמחק לו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Violand
