בתחילת 1983 הגשים דני רובס חלום – הוא הקליט אלבום בכורה בעיבודו ובהפקתו של המוסיקאי הנערץ עליו ביותר, מתי כספי. לאלבום קראו "מסגרות", ורובס כתב והלחין את כל שירי האלבום.
רובס, שהתפרסם עד אז בזכות הפינות שלו בגלי צה"ל (ובראשן זו ב"מה יש") ובזכות היותו זמר הליווי של אחד שלמה ארצי, יצר ב"מסגרות" אלבום מהורהר, נוגה ולא מסחרי. למרות שירים נפלאים כמו "הכי קרוב", "את קטפת אותי" ו"אני בא הביתה מהלילה", "מסגרות" היה כשלון מהדהד, ורובס דאג להודות בהופעות הראשונות שלו ל"ארבעים האנשים שקנו את 'מסגרות'".
על קטע הפתיחה, "מסגרות", סיפר רובס, כי הוא היה פשוט קטע שנועד להראות כמה הוא רציני ועמוק ומוכשר. אם לומר את האמת, זה עובד. יש משהו בכינורות האלה שפשוט מזמין לצלול לתוך האלבום הזה. עמוק כמו שהוא יומרני, אבל יופי של קטע.
מיד אחריו מופיע "הכי קרוב שאתה מגיע", שהוא פשוט שיר פתיחה/בכורה מושלם:
"אתה פותח עלי כותרות ומוציא החוצה אבקנים
מוכן להתקפל אחורה אל הצל בשינויים מסוכנים
מנסה להיזכר בטעם, מנסה להיזכר ברגע המתוק
הכי קרוב שאתה מגיע זה תמיד יותר מדי רחוק...".
ביחד, שני הקטעים האלה הם פשוט שילוב מנצח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
