פזמון חוזר - בלוג מוזיקה

אם נדמה לכם שהקאברים הומצאו בארץ, הפוסטים האחרונים הוכיחו לכם את טעותכם.

אם נדמה לכם שהקאברים המחורבנים, השטחיים והפופוליסטיים הומצאו בארץ, הנה פוסט שיוכיח שאפשר גם אחרת...

קחו, למשל, את נקמת הטרקטור. באלבום הבכורה המצויין שלהם, "נקמת הטרקטור" (לרכישה), הם הציעו גרסה משלהם ללהיט היום-כיפורי "אדון הסליחות". הגרסה שלהם היתה כסאחיסטית, מופרעת, מצחיקה עד דמעות ופשוט נהדרת. כאן בחרתי להביא ביצוע חי שנתנו הטרקטורים מתוך "הבמה המרכזית עם יואב קוטנר".

באותה תכנית ממש, בשבוע אחר, עלתה שלישיית הבילויים, חבר'ה עם המון הומור והמון אהבה למוסיקה (ויעיד על-כך אלבום הבכורה שלהם (לרכישה)), ונתנו גרסת כיסוי הורסת, אבל ממש הורסת, ל"ערבב את הטיח, אחמד" של אהוד בנאי, מתוך "והפליטים", אלבום הבכורה של אהוד שהמלה מאסטרפיס קטנה עליו (לרכישה).

עוד להקה מתוקה, ששרה (לרוב) על מועקה (אח, שלמה, שלמה!), היא אלג'יר. במופע "חמש שנים בלעדיו", שיצא לאחרונה על דיסק כפול (לרכישה), כיסו אביב גדג' והאלג'יראים את "מודה אני" של מאיר, מתוך אלבומו האחרון והנפלא באותו השם (לרכישה), וסיפקו רגעים של אושר לקהל במשמרות.

בהופעה חיה אחרת, לרגל חגיגות 13 שנה לנענע דיסק, עלה ברי סחרוף להופעת הסיום של ה-tour שלו עם צ'קלקה. הגרסה הרוק-אלקטרוניקה של ברי והחבר'ה הצעירים ל"עיר מקלט" של אהוד בנאי (מאותו האלבום הנפלא שהוזכר לעיל) היא הגרסה האהובה עליי ביותר של השיר הזה.

ואם הופעות חיות, ואם גרסאות כיסוי אהובות, חייב אני להביא כאן את "כוכב" של אספ אמדורסקי, בביצוע הנפלא של אביתר בנאי, מתוך האלבום Live של אספ (לרכישה). הגרסה של אביתר לשיר שהופיע במקור ב"מנועים שקטים" הנהדר של אספ (לרכישה) עולה לטעמי על המקור, וזה אומר דרשני.

עוד אלבום נהדר, שהוא ללא ספק אחד מהפייבוריטים שלי, הוא "האלף ואחד" של ג'וני שועלי.(לרכישה)  האלבום, שמכיל אינספור קטעים משובחים, מכיל גם קטע "נסתר" אחד, ממש לאחר ש"עומד" מסתיים, שהוא למעשה גרסת כיסוי ל"נוסע לבד" של רעש, להקתו של שועלי, שמופיע במקור באלבום האדיר של רעש "רעש רק רעש ק" (לרכישה). כאן אני רק יכול לומר שגרסת הכיסוי משתווה לגרסה המקורית, ושתיהן נפלאות.

ולסיום, המכשפות. המכשפות הוציאו ב-96' את "המכשפות מתכסות", אלבום גרסאות כיסוי שובב (לרכישה) שבו הן אפילו שיתפו פעולה עם ניק קייב."הלילות הקסומים" הוא ללא ספק הלהיט הגדול ביותר מתוך האלבום הזה, אולי בכלל של המכשפות. (במקור, אגב, השיר הזה הושר בידי נורית גלרון בפסטיבל שירי הילדים).