פזמון חוזר - בלוג מוזיקה

"אמונה" (לרכישה), אלבום הסולו הראשון של ג'ורג' מייקל, יצא רק ב-1987. בלי לרכב על התהילה ועם המון רצינות וכוונות טובות, מייקל התגלה באלבום הזה כאחד הכותבים המוכשרים ביותר בפופ, וההצלחה של האלבום הזה היתה חותמת של זהב על הכשרון הגדול שלו. עבורי, "אמונה" מסמל שנים יפות בילדות/התבגרות שלי, עם שירים כמו "דמות אב" שעד היום עושה לי את זה. ארז, חבר טוב שלי אז, היה אוהד גדול של מייקל, והדביק גם אותי ביופי של ה"אמונה" של ג'ורג'.

בסוף 1990 ג'ורג' מייקל שיחרר את "להקשיב בלי דעות קדומות, ווליום 1" (לרכישה). עם האלבום הזה השלים סופית מייקל את המהפך מאליל הבנות לאמן רציני. "מתפללים לזמן", הסינגל שליווה את האלבום, הוא השיר האהוב עליי ביותר של ג'ורג. (תרגום יפה של המלים הנפלאות והמאוד רלוונטיות מצאתי לא מזמן אצל Emale). זה היה אלבום שהושפע רבות ממוזיקה שחורה וסטנדרטים של ג'אז, ומקלסיקות של שנות הששים, מה שלא הפריע לו לקרוע את המצעדים, עם או בלי קשר ל"חופש 90'" – השיר והקליפ, שהציג לרוואה קאסט שכלל את סינדי קרופורד, נעמי קמפבל, כריסטי טרלינגטון ולינדה אוונגליסיטה – דוגמניות העל השוות ביותר דאז.

מאז "להקשיב בלי דעות קדומות" לא ממש התחברתי למייקל. היו לו שירים יותר טובים ופחות טובים, אבל התרחקנו. ובכל זאת, ה-Unplugged שמייקל הקליט עבור MTV בסוף 1997 היה אחד הרגעים היפים ביותר שלו ושל הסדרה בכלל. כל השירים שהבאתי כאן לקוחים מאותו אנפלאגד, שאגב לא יצא באופן רשמי מעולם (כמו אנפלאגדים נפלאים אחרים, של הקיור ואר.אי.אם).

בקיצור – זה יכול היה להיות יותר גרוע. מהילדות שלי בשנות ה-80 אני סוחב איתי רק בחור יווני אחד מצפון לונדון בשם ג'ורג'יוס קירסוס, ג'ורג' מייקל בשבילכם. ואם זה מעצבן אתכם או מוריד מכבודי, חפשו מי ינענע אתכם (לצלילי ג'ורג' מייקל).