פזמון חוזר - בלוג מוזיקה

1. קדמת הבמה: תכנית פריים־טיים בערוץ השני, מערכת שכוללת את עלי מוהר, ענת גוב, אור ישראלי ורמי ורד, הסטוריה עשירה במוזיקה הישראלית, וגם ב"זהו זה". בשנת 1994 עלתה לאוויר תכניתו השבועית של גידי גוב - "אלוהים בקירוב טוב", בשבילכם - שזכתה להצלחה מרשימה, הגם שלא עזרה ל"טלעד" לשרוד את המכרז. את הפורמט אפשר שרובכם זוכרים; מונולוג, מערכונים, תנינים מפלסטיק וראיונות עם כמה אורחים. מה שייחד את "לילה גוב", לבד מהמגיש הפנטסטי שלה, היה השיר שבוצע בסופה. אם לבד אם עם אורח, גידי גוב ספק כמה גרסאות משובחות - ומעט מאד נפילות - לשירים שאהב.

השירים יצאו בשני אוספים (ראשון, שני), ובהם שיתופי פעולה עם פחות־או־יותר כל אמן ישראלי שחי בשנים 1994-1997. דוגמאות ספורדיות: "מה הוא עושה לה" עם שלומי שבת, "זמר נוגה" עם שלמה ארצי, יוני רכטר ורמי קליינשטיין, "מה יהיה יהיה" עם יהודה פוליקר. יש שם עוד עשרות ביצועים, מהם מוצלחים לא פחות.

2. אחורי הבמה: חבר "טאטו" ו"בלאגן", מלחין בחסד ונגן צ'לו, וגם עבריין מין פעם אחת. יובל מסנר, מוזיקאי מחונן, לא מפסיק לעבוד, אבל גם לא ממש מורגש בציבור הרחב.

אחד הפרויקטים האחרונים שלו, מכל מקום, דווקא זכה להענות סבירה. מסנר עבד מבחר שירים - בעיקר של "טאטו" ו"כרמלה גרוס ואגנר", ושאר ירקות מקריירות הסולו של חבריהן, אבל גם, למשל, את "חתול מפלצת" של פורטיסחרוף (במקור מתוך "סיפורים מהקופסא") - לרביעיית כלי מיתר. אין כאן שום דבר מאולץ; רביעיית המיתרים נשמעת טבעית לחלוטין, כאילו השירים הולחנו עבורה מראש. בינינו? מכלי מיתר אפשר להוציא צלילים ואנרגיות שמתאימים לשירים של "טאטו" כגרב אלסטי לכף רגל.

"רביעיית מסנר" (חן שנהר וטלי גולדברג בכינורות, קרין זוקמן־הוד בויולה ומסנר עצמו בצ'לו), ערן צור ואלונה דניאל הקליטו כאן את העיבודים, ביניהם "בדידותי", "תמונה אימפרסיוניסטית", "מחבואים", "חתוך תוכן", "פרפרי תעתוע", ו"גגות תל אביב", ואף יצאו לסיבוב הופעות מהנה ביותר.

כמו שכבר הבנתם, אני מאוד אוהב גרסאות כיסוי. כחסיד של הז'אנר, אלבומים של גרסאות כיסוי אהובים עליי מאוד. במיוחד כאלה המוקדשים לאמן מסוים (כמו For The Masses: Tribute to Depeche Mode או שיר זר: שירי ליאונרד כהן בעברית), אבל גם סתם אוספים של גרסאות כיסוי. הם יחסית נדירים יותר (מיד עולה לי לראש Ruby Trax, שיצא לכבוד חגיגות ה-40 של NME, שפילחתי מתחת האף של יוסי חרסונסקי שכעבדתי במעריב). בעברית יש כמובן את "עבודה עברית" המתוקשר, אבל לי יש חיבה של אנדרדוג דווקא ל"בוקר של קטיפה".

"בוקר של קטיפה", בהוצאת הד-ארצי ובעריכת נעמה קרן, הקדים את זמנו והציג גרסאות כיסוי בעברית לשירים ישראליים ולועזיים עוד כשבגרוש היה חור (טוב, אז קצת נסחפתי). חביבים עליי במיוחד שם הם הביצועים לשירים באנגלית, שזוכים לגרסאות מלבבות בעברית שמצליחות לשמור על רוח המקור ולהכניס קצת ישראליות אליהם:

בוקר של קטיפה, בביצוע פורטיס וסאלי לדרמן, שהופיע ב"סיפורים מהקופסא" מ- 1988 (לרכישה), והוא גרסה עברית של "Some Velvet Morning", שיר שאמנים אוהבים לכסות, שביצעו במקור לי הייזלווד וננסי סינטרה ב-1968 (אני מאוד אוהב גם את הכיסוי של ניק קייב, אגב). 

עפיפונים, בביצוע נקמת הטרקטור, מתוך אלבום הבכורה שלהם מ-1990 (ראו פוסט קודם), שהוא גרסה עברית של "Kites", במקור להיט ענק של סיימון דופרי והביג סאונד מ-1967.

שם באבן שמבצעת מזי כהן, מתוך אלבום הבכורה המיתולוגי שלה מ-1987 (כדאי לרכוש. לא מצאתי איפה...), גרסה עברית ל-"Army Dreamers" של קייט בוש.

ירח תות של אלון אולארצ'יק, מתוך "שעשועי כאילו" שלו מ-1987 (אוף, גם כן אי אפשר לקנות...), עיברות של "Under a Cherry Moon" של האמן-שהיה-פעם-האמן-שהיה-פעם-פרינס-ועכשיו-חזר-להיות-פרינס (מתוך "Parade" מ-1986, אחלה אלבום (לרכישה)).

ים של אהבה בביצוע יוסי אלפנט ז"ל, שהופיע לראשונה באלבום זה (מאוחר יותר גם באוספאלפנט הנהדר (לרכישה)), גרסה עברית כמובן של "Sea of Love", מהשירים היותר מכוסים בתולדות המוסיקה, במקור אגב של פיל פיליפס והטויילייטס מ-1959 (ולא של טום וייטס או ההאנידריפרס).

(אגב, עוד שיר אחד שהוא גרסה עברית, "אלימור" של אור כשדים (במקור, "אלינור" של הצבים), אני פשוט לא סובל (ודווקא חיבבתי מאוד את האלבום של אוּרכָּה...) ולכן השמטתי. עמכם הסליחה!)

מכיוון ששגיא מפציץ בקאברים, אצטרף גם אני לחגיגה עם שורה של קאברים מבדרים עד מאוד.

עוזי פוקס פעם נהנה ממעמד של כוכב-על, אבל דעך החל מאמצע שנות ה- 70' והלאה. בשנים האחרונות הוא מתנהל במכובדות במעגל האמנים הותיקים ואפילו מופיע בהצלחה עם גבי שושן ושרי. באוסף המקיף שלו שיצא לשוק לפני שלוש שנים יש חידוש שלו ל- The Devil Went Down to Georgia של צ'רלי דניאלס באנד. הבדיחה בבית האחרון מצחיקה אותי בכל פעם מחדש.

השטן של אלכס

לרכישת האוסף של עוזי פוקס

קריירה דומה היתה לצילה דגן ז"ל. גם לה יצא אוסף מקיף לפני שנתיים (כנראה שזו היתה מגפה אז), ובו מספר קאברים. הנה קאבר ל- Will You Love Me Tomorrow שקרול קינג וג'רי גופין כתבו ל- shirelles אי שם בתחילת שנות ה- 90.

היש מחר עוד לשנינו

לרכישת האוסף של צילה דגן

עכשיו זה משהו שאני לא יודע מהיכן הוא הגיע בדיוק. במקור היה זה "מחול השעות" של פונצ'יאלי, שגם הופיע בסרט פנטזיה של דיסני. ב- 1963 הקומיקאי אלן שרמן הפך את זה לשיר בדיחה על ילד שמתחנן לחזור ממחנה קיץ הביתה. זמן לא יותר מדי לאחר מכן איזרחו את הבדיחה בארץ ונתנו אותה ללהקה צבאית. הלוואי וידעתי לומר לאיזו מהן. אקו"ם לא יודעים.

מכתב מהקייטנה

ולבסוף, הנה הקלטה משידורי ה- BBC. חיים טופול יצא מגבולות הארץ ב- 1966 וזכה להצלחה. מכיוון שכך, הוא הרגיש את הצורך להפוך שירים עבריים טובים לשירים אנגליים ולהפיץ את בשורת המוזיקה הישראלית בין הגויים. לא תמיד זה עבד לו, ו"מכופף הבננות" הפך להיות שיר מאוד תמוה שהילדים האנגליים לא ממש רצו לאמץ אל ליבם.

Bending Bananas

אם נדמה לכם שהקאברים הומצאו בארץ, הפוסטים האחרונים הוכיחו לכם את טעותכם.

אם נדמה לכם שהקאברים המחורבנים, השטחיים והפופוליסטיים הומצאו בארץ, הנה פוסט שיוכיח שאפשר גם אחרת...

קחו, למשל, את נקמת הטרקטור. באלבום הבכורה המצויין שלהם, "נקמת הטרקטור" (לרכישה), הם הציעו גרסה משלהם ללהיט היום-כיפורי "אדון הסליחות". הגרסה שלהם היתה כסאחיסטית, מופרעת, מצחיקה עד דמעות ופשוט נהדרת. כאן בחרתי להביא ביצוע חי שנתנו הטרקטורים מתוך "הבמה המרכזית עם יואב קוטנר".

באותה תכנית ממש, בשבוע אחר, עלתה שלישיית הבילויים, חבר'ה עם המון הומור והמון אהבה למוסיקה (ויעיד על-כך אלבום הבכורה שלהם (לרכישה)), ונתנו גרסת כיסוי הורסת, אבל ממש הורסת, ל"ערבב את הטיח, אחמד" של אהוד בנאי, מתוך "והפליטים", אלבום הבכורה של אהוד שהמלה מאסטרפיס קטנה עליו (לרכישה).

עוד להקה מתוקה, ששרה (לרוב) על מועקה (אח, שלמה, שלמה!), היא אלג'יר. במופע "חמש שנים בלעדיו", שיצא לאחרונה על דיסק כפול (לרכישה), כיסו אביב גדג' והאלג'יראים את "מודה אני" של מאיר, מתוך אלבומו האחרון והנפלא באותו השם (לרכישה), וסיפקו רגעים של אושר לקהל במשמרות.

בהופעה חיה אחרת, לרגל חגיגות 13 שנה לנענע דיסק, עלה ברי סחרוף להופעת הסיום של ה-tour שלו עם צ'קלקה. הגרסה הרוק-אלקטרוניקה של ברי והחבר'ה הצעירים ל"עיר מקלט" של אהוד בנאי (מאותו האלבום הנפלא שהוזכר לעיל) היא הגרסה האהובה עליי ביותר של השיר הזה.

ואם הופעות חיות, ואם גרסאות כיסוי אהובות, חייב אני להביא כאן את "כוכב" של אספ אמדורסקי, בביצוע הנפלא של אביתר בנאי, מתוך האלבום Live של אספ (לרכישה). הגרסה של אביתר לשיר שהופיע במקור ב"מנועים שקטים" הנהדר של אספ (לרכישה) עולה לטעמי על המקור, וזה אומר דרשני.

עוד אלבום נהדר, שהוא ללא ספק אחד מהפייבוריטים שלי, הוא "האלף ואחד" של ג'וני שועלי.(לרכישה)  האלבום, שמכיל אינספור קטעים משובחים, מכיל גם קטע "נסתר" אחד, ממש לאחר ש"עומד" מסתיים, שהוא למעשה גרסת כיסוי ל"נוסע לבד" של רעש, להקתו של שועלי, שמופיע במקור באלבום האדיר של רעש "רעש רק רעש ק" (לרכישה). כאן אני רק יכול לומר שגרסת הכיסוי משתווה לגרסה המקורית, ושתיהן נפלאות.

ולסיום, המכשפות. המכשפות הוציאו ב-96' את "המכשפות מתכסות", אלבום גרסאות כיסוי שובב (לרכישה) שבו הן אפילו שיתפו פעולה עם ניק קייב."הלילות הקסומים" הוא ללא ספק הלהיט הגדול ביותר מתוך האלבום הזה, אולי בכלל של המכשפות. (במקור, אגב, השיר הזה הושר בידי נורית גלרון בפסטיבל שירי הילדים).