לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שקיעתה של הזריחה.


Something about YOU that make me cry.

Avatarכינוי:  בינונימית18

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012

לא נלחמת יותר איתך.


זאת הייתה הפעם הראשונה שלי. הפעם הראשונה והכנה שלי..האמיתית. נשיקה ראשונה...

כן.. אני כבר בת 17ומרגישה קצת זקנה בשביל פעם ראשונה אבל לא אכפת לי. אני יודעת שזאת הייתה פעם ראשונה כי זה הרגיש לי נכון.
כי זה היה מכל הלב, לבן אדם שיש לי רגשות מסויימים אליו. אין לי חרטה. אני לא מרגישה שהסכמתי לזה רק כדי שתהיה כבר פעם ראשונה.
לא הייתי נואשת. באמת רציתי את זה...

אבל זה באמת שווה את זה עכשיו? זתאמרת.. אומנם אני בן אדם די בוגר והכל, יש לי פה ושם ידע על אף שאין לי הרבה ניסיון.. אין לי בכלל ניסיון.

אבל עכשיו אחרי שזה קרה ונגמר עוד לפני שזה התחיל.. אני תוהה אם עדיף לי שזה לא היה קורה בינינו.

הבן אדם הזה, שכל כך הייתי בטוחה לגביו... לגבי הטוב לב שלו.. האנושיות שלו, הלב הרחב שלו. אני פתאום בספק. זתאמרת..זה רק בגלל שאני לא באמת יודעת למה הוא לא רצה להמשיך את הקשר או את הידידות בכלל. למה הוא ככה?

באמת קשה לו?או אני באמת בשבילו יותר מסתם אחת? או שהנשיקה סלאש נשיקות סלאש הסיטואציה הזאת שהיינו שרויים בה קרוב לשעה הייתה עוד סיטואציה שקרתה לו עם הרבה בנות אחרות. אני באמת לא יודעת. אני באמת מפחדת שזה סתם היה מן צורך שלו. לא, אני די בטוחה שכן.

אני לא באמת חושבת שהוא ראה בזה יותר מידי..במיוחד אחרי פעם שנפגשנו ואחרי זה הוא נעלם והתחיל להתרחק בהדרגה.

כאילו, באמת חשבתי שאין יותר טוב ממנו!!!!!111 חשבתי שאלוקים הביא אותו עד אליי ו... טוב. באותו סופשבוע אחרי שזה קרה..ביום שישי אחהצ שהגעתי הביתה אחרי שלא יכלתי לשאול אותו את השאלות שכ'כ רציתי לדעת את התשובות שלהן כי מיהרתי ללכת, פשוט הרגשתי במצב ביניים. הרגשתי באוויר..לא ידעתי בכלל איפה אני עומדת. למה זה קרה? כאילו..זה באמת קרה? הוא באמת מרגיש אליי משהו...?

זה באמת מצחיק בסכ'ה.. כי כל החודש כמעט, של לפני זה..אז כל מה שראיתי בעיניים שלו זה את הרצון להיות קרוב אליו, לשהות במחיצתי כמה שאפשר.

גם אני רציתי את זה... ובאמת שלא ניסיתי יותר מידי. פשוט רציתי אותו קרוב קודם כל בתור בן אדם. ובאמת היינו קרובים.

כל מה שקרה אחרי הנשיקה וכל מה שקרה בין לבין.. הייתה קרבה אמיתית, מוחשית. הרגשתי בשפת גוף שלו שהוא רצה את זה כמו שאני רציתי.

באותם רגעים פחדתי לעזוב אותו וללכת. הרגשתי שכל מה שיבוא אחר.. לרעה ולטובה, ישתנה. ידעתי שזה או הכל או כלום.

מסתבר שזה כלום. קיוויתי שזה לא יהרוס את הידידות או לפחות מה שהיה לפני זה. מה לא הייתי עושה כדי להחזיר את זה..

נכתב על ידי בינונימית18 , 18/4/2012 22:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבינונימית18 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בינונימית18 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)