לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כבר לא שוקלת מה ללבוש


רזיתי 148 קילו - אפשר!!!!!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

נו טוב..


אז כצפוי הכול נגמר ועכשיו אנחנו בסדר!!!!

עוד שיחה של  "מעכשיו בלה בלה" לפעמים טוב הג'עג'ועים האלה אני מתחילה לחשוב שיש בזה משהו שזה בסדר לעבור?!!!

והיום אני עוד שמחה כי בועז מעודה זכה וכן מרינה ממש טובה אבל יש בה משהו מרגיז....(הטיפ שלי היום הוא בעניין הזה)

אוף וכמה מרגיז שמצב הרוח שלי חי מהחיצוני ולא מהפנימי....אולי גם זה יקרה בעתיד לאט לאט -אפילו הרב נחמן עה"ש לפני מותו אמר כל דבר בעיתו (נדמה לי שזה היה הוא אני לא בטוחה) זהו

 

 

 

טיפ: שאתה לא אוהב משהו במישהו אחר תבדוק אם אם אין אותו אצלך ולכן אתה לא אוהב....

נכתב על ידי , 30/8/2007 19:02  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוף כמה קשה...


חשבתם שבזה שירדתי במשקל היום כל הבעיות שלי נפתרו???? רק נדמה לכם!! היום שאני ניראת כמו שאני רוצה,יש לי דירה מדהימה,יש לי ספר שיוצא בקרוב וכ"ו אז יותר קל לי לא לא לא לא לא "רבק" לא!!!! כיביכול יש לי גם אהבה אבל היא לא טובה ואין לי מושג איך לתקן אותה!!!!! ת'כלס אני יכולה לחפף אותו מכאן אבל מסתבר שזה לא פשוט לי כל כך אני אוהבת אותו,יש בי משהוא הרסני בנושא הזה של להתעלל בעצמי עם בני זוג שאני לא צריכה בחיים,גם בעלי לשעבר הרביץ לי שאני לא יכולה לתאר כמה כאב לי ולמרות זאת היה לי קשה לשחרר אותו ולחשוב שמגיע לי הרבה יותר מזה...ועכשיו חלילה זה לא מכות אבל מכות רגשיות שמאוד כואבות לי וכן הוא אומר שהוא אוהב ואני רואה שהוא אוהב אז אם ככה למה הוא מכאיב לי כל כך? ולמה אני לא יכולה להגיד לו זהו עד כאן (כן,אני יכולה להגיד אבל לא מסוגלת לתת לו ללכת)צא לי מהבית במקום אני מענה את עצמי למוות ברחמים עצמיים ומתה לאט מבפנים...מאוד רוצה לקבל עצה -אבל יודעת את כל העצות שבעולם ויודעת שצריכה להיות עצה ממש טובה כדי שתפתח לי את העניים -כן אני מטומטמת לגמרי שזה נוגע לי ברגש...מה גם שלכול סיפור יש 2 צדידים אבל על הזין שלי הוא (אני כל כך כועסת עליו עכשיו) והסיפור שלו רוצה להוציא את הכאב הזה ממני מהר!!!! אין לי מזל עם בחורים הם תמיד ניראים טובים,שקטים ולא מזיקים ככה שתמיד אני כאילו הלא בסדר ושבגללי הכול מתפוצץ ,אני טיפוס שתמיד מספר הכול ומראה  שהכול בסדר רק שלא יחשבו עליו שום דבר רע (משפחה חברים) אז יוצא שאין להם מושג מה קורה לי באמת, ואז שזה מתפוצץ אני אשמה!!! על הזין שלי נשבר לי!!!!!!! רוצה שלווה -למה זה כל כך קשה לי להשיג את זה? נמאס לי לדאוג להכול ולכולם רוצה מישהו שידאג לי שפעם אחת בחיים אני ירגיש חופש מלדאוג שמישהו יפגע בי....

 

 

מצטערת אם הייתי היום דיכאונית ועצובה אבל אני הולכת עם מה שאני מרגישה היום אולי מחר יהיה יותר טוב?...

 

 

 

טיפ: כשהיד שלך פתוחה לתת היא פתוחה לקבל.....

 

 

 

נכתב על ידי , 29/8/2007 16:48  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ניראה לי שאני יתחיל לספר את הסיפור שלי איך ולמה הגעתי לאן שהגעתי? היום במשקל שלי 50 ק"ג אני יכולה לצחוק על עצמי ולספר שמגיל 3 לא שקלתי ככה. תמיד אבל תמיד הייתי הילדה השמנה (שבכול מסיבות חנוכה קיבלה את תפקיד הסופגניה) הנערה השמנה (זאת שהיא הביישנית -ככיסוי על זה שאני ביישנית ולכן לא מצליח לי עם בנים) והאשה השמנה (זאת שכבר הגיע לשם בלי נשימה ועים המון שומן שמכסה על כל השקרים-וכן אני חושבת שאנשים שמנים הם שקרנים -הם כל הזמן משקרים שהם בדייאטה,משקרים שהם שלמים עם הגוף שלהם וככה הם שלמים איתו ,ומי שיואב אותי יואב אותי ככה.האשה שהגיע לשם כל כך פגועה מהאנשים שהיא כל כך אוהבת המשפחה,שבאמת התכוונו לטוב -אבל בקטנה מעירים לך על "תראי איך את ניראת", "את לא צריכה עוד פרוסת לחם תרחמי על עצמך", "כואב לך פה ושם כי את צריכה לרדת במשקל". מחברים וחברות טובות שידעו שצריך להעיר לי במקום להגיד "את מלאך עם לב זהב זה מה שחשוב" או להגיד על הגרוש שלי שהיה רק בעלי הטרי "איזה מדהים הוא שידע לאהוב את מה שיש לך בפנים ולא בחוץ"או מבחורים שקנו לך את הירח עד שקיבלו מה שרצו ואז אמרו "אני אוהב אותך אבל אני מרגיש חנוק (טוב נסו לקבל חיבוק מאישה אוהבת במשקל של כמעט 200 קילו-פחד אלוהים),המוכרות בחניות בגדים שרק רואות אותך נכנסת (ותמיד ניראה שיש להן קריצה מיוחדת) אחת ניגשת ואומרת חצי ברחמים וחצי בהתעלות "אין לנו כלום בישבילך" "רבק" כמה שזה פוגע מה? ואם בא לי לראות את הבגדים שהם באותו הרגע הפנטזיה הכי גדולה שלך בחיים? לגעת בהם ולא רק לפנטז? היום ששואלים אותי על הסיגנון לבוש שלי -שמסתבר שהרבה מחמאות אני קוצרת -אני עונה ששנים בהיתי בתקרה ודמיינתי מה אני לובשת ואיך ילך הג'ינס הזה עם החגורה הזאת והחולצה .....בלה בלה בלה אז אני 32 שנים של עיצוב ארון הבגדים שלי שהיה במידה 56 והיום הוא 24 !! זה לא קל היה לי להגיע לשם ואין לי שום כוונה להתעלות ולשפוט אף אחד בעולם ליבי עם האנשים השמנים שאני עדיין נמנת איתם-אדם שמן זה אופי (הם אוהבים באמת,הם שמחים באמת,הם עוזרים באמת,הם רוצים להיות רגילים ומקובלים באמת,הם באמת הכי רגישים בעולם ולכן הם צוחקים המון אבל גם בוכים בפנים המון) ותודה לאל שאני עדיין אשה שמנה בראש כי חלק מהדברים איבדתי אבל על הרוב שמרתי ובאמת אם אני הצלחתי כל אחד אחר יכול אני מקווה שאני בעזרת הבלוג הזה אצליח לעזור ולו אפילו לאיש אחד.

 

קצת מי אני (את שמי אני עדיין לא שלמה לשתף-אולי בהמשך..הייתי בעיתונים ובטלויזיה אז אולי יהיו כאלה שידעו-לא קריטי!) אני בת 37 גרה בדרום הארץ במקום מדהים.

אני עוסקת בהמון דברים: אני שפית!!!!!(אלא מה אוכל לא) אני מציירת,קוראת בקפה -עושה סדנאות בנושא,אני גרושה ללא ילדים כבר 5 שנים וכיום חיה עם בן זוג מ ד ה י ם עו"ד מעלף כבר כמעט שנה ואנחנו בהריון (חודש 5 ) עם תאומים בן ובת (מתנה ענקית מהשם יתברך)

 

להתראות בהמשך....אור ואהבה

 

טיפ: איך שתציגו את עצמכם ככה יקבלו אותכם...

נכתב על ידי , 27/8/2007 20:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

יום הולדת שמחAvatarכינוי: 

בת: 55




הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכבר לא שוקלת מה ללבוש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כבר לא שוקלת מה ללבוש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)