חופש הביטוי

חיפשתי מישהו למצוא איתו אותיות ביחד. אולי לשחק בפאזל שמרכיב סיטואציות טרואומתיות.

ביחד.

חיפשתי חבר שיהיה לי קל איתו. שלא ישפוט אותי.

ולאן שלא אסתכל ולאן שלא אביט

יש לי רק את עצמי.לי.

אבל גם אני זרה לי פתאום

אני לא מוצאת את את מה שאהבתי.

ויש ילדה מלאה.מלאה בחיוך ורוך

ולו היא הייתה שלי,

אולי הייתי מוקסמת.

אבל מוקסמת בלי מילים.

ואם זה היה עני שהתפתח בחייו. אהיה מאושרת בשבילו

אבל מאושרת שכזו..בלי מילים.

וכשראיתי כוכב נופל לבד והרגשתי בסחרור של אופוריה

לא היה לי מילים.

אבל הרגש היה שם והכה בי חזק.

כשטוב לי כשרע לי.. כשעצוב לי..

אין לי מילים.

למה?

" אדם בתוך עצמו הוא גר

בתוך עצמו הוא גר.

לפעמים עצוב או מר הוא,

לפעמים הוא שר,

לפעמים פותח דלת

לקבל מכר

אבל

אבל לרוב,

אדם בתוך עצמו נסגר.

אדם בתוך עצמו הוא גר

בתוך עצמו הוא גר.

או באיזו עיר סוערת

או באיזה כפר

לפעמים סופה עוברת

וביתו נשבר

אבל

אבל לרוב,

אדם גם לעצמו הוא זר.

ואת,ואת

כמה טוב שבאת,

בלעדייך ריק הבית

והלילה קר.

אז אני שומר עלייך

כמה שאפשר.

ועם כל זאת האם

אמצא אותך מחר?

אדם קרוב אצל עצמו

אדם בתוך עצמו הוא גר."

מילים : שלום חנוך