כשהכל מסביב מעמיס וחונק.
כשאין זמן אפילו לעצמך, ואת בכל זאת מחפשת [ואפילו מוצאת] את הזמן לאנשים הקרובים.
בין העבודה ללימודים.
בין המשפחה לחברים.
בין המחשבות [להוא] לרגעים עם זה.
כשהכל מסביב מתיש, ומתסכל..
כשצריך לתמרן בין העידוד לזו, כי לא טוב לה. למציאות שגם אני פה.
בין עוד עבודה שצריך להגיש, לעוד בחינה שאליה צריך ללמוד.
ועוד ריב עם ההורים.
ועוד אחד עם זה מהעבודה.
וכשלבד. וכבר שקט מכל היום. ואף אחד כבר לא מפריע, חוץ מהמחשבות.
בסופו של יום, זו אני פה.
אני פה.
ואני סומכת ונשענת על עצמי.
בסופו של יום, זו רק אני.