לאחר 23 פרקים הגיע הפרק האחרון.
אני מצטערת על כל העיכובים , אבל היום החזירו לי את האינטרנט והנה הפרק.
תהנו (:
מהפרק הקודם -
הדלת נפתחה ולפתע ראיתי את אמא ואבא שכ"כ רציתי לראות באותו רגע " אמא!!!!! " צעקתי.
" דניאלייייי " אמא צעקה .
" רגע.. מזה ... ? " אבא לא הבין ..
" ג'ורג'?! "
" אני רואה שלא לקח לך הרבה זמן להבין שזה אני " והוא קרץ .
" ג'ורג'?? " הייתי בהלם . איך הוא קשור לזה בכלל?
" עכשיו ! " ג'ורג' צעק ו2 בריונים העפיו אגרוף לאבי והשכיבו אותו על הרצפה והוא התחיל לדמם.
" אבא!!!" צעקתי.
את אמא לקחו וסגרו אותה במן חדר , דפיקות על הדלת נשמעו " תוציאו אותי!! " היא צועקת. " יואל !!! " היא המשיכה. לא יכלתי לדבר , פחדתי שהוא יפגע בהורי שוב .
" ל.למה אתה עושה את זה?" אבי גימגם ובקושי הצליח לדבר. " כאילו אתה לא יודע! " ג'ורג' ענה.
" אני באמת לא יודע.. " ועוד בעיטה פגעה בבטנו .
" אתה הרסת לי את החיים , אולי לקח לי זמן אבל חזרתי. " גורג' התחיל להסביר את עצמו.
" אז .. רגע... למה כתבת במכתב ג'אקי ? " הוא לא הבין וצעקות מהדלת ליד ממשיכות.
" אתה לא מזהה ? " וג'רג' התחיל להוריד את שערו שהסתבר כפאה .
" ג'אקי ! " אבא צעק , בקושי ועוד בעיטה יחסית חלשה מהקודמות פגעו בו על ידי הבריונים .
" מה חשבת ששכחתי? הרסת לי את החיים ועכשיו אני אהרוס לך אותם . "
" מה.. מה הוא עשה ל.. לך ? " התחלתי לגמגם ולבכות , שוב.
" מה הוא עשה?! " הוא צעק. " האבא החמוד שלך , ה- אבא שלך , כן כן הוא "
" מה הוא?! " כבר לא ידעתי למה לצפות.
" הוא הרג את הבת שלי , את הבת היפה שלי , קארין . " הוא אמר בשקט ודמעות עלו בעינייו. " היא הייתה כ"כ יפה והרגת אותה , הרג.. איזה הרג .. רצח !!! " הוא הסתובב לכיוון אבי במבט רצחני.
" מה?! " לא האמנתי.
" זה לא נכון !!! " אבי צעק והבריון השני העיף הרים אותו בידו החזקה והעיף לו עוד אגרוף , הוא היה כבר מדומם לגמרי ולא הצליח להוציא בקושי מילה.
" אבא לאאא " צעקתי , כ"כ פחדתי שהם יהרגו אותו.
" מה לא נכון , הא? מה לא נכון יואל ? אתה רצחת את הבת שלי ! רצחת"
" זה לא נכון , אתה לא מבין? זה לא אני!!1 " אבא ניסע להתגונן.
" החיים שלי הרסת . .. " ודמעות עצב עלו לעיניו של ג'ורג' או.. ג'אקי ?
" אני לא אשם !!! " אבא צעק וקיבל על זה עוד מכה.
"דניאל , את רוצה לדעת איך האבא " הטוב " שלך הרס את חיי והרג את המשפחה שלי ? " הוא פנה אלי ושאל , לא עניתי נתתי לו להמשיך.
" היא הייתה ילדה כ"כ יפה.. חכמה .. נבונה .. היא הייתה בערך בגיל שלך . יום אחד ביקשתי מאבא החמוד שלך שהיה אז חברי הטוב שיעשה על קארין שלי בייביסיטר ... " הוא עצר , והתחיל לבכות . " וכשחזרתי הביתה... " הדמעות חנקו אותו . " מה קרה? " שאלתי בחוסר ידיעה מוחלטת , מה הוא כבר יכול לעשות..
הוא לקח נשימה כבדה והמשיך " כשחזרתי הביתה היא הייתה מונחת על הרצפה .. מתה! " צעק , ורצח בעיניו.
" ועכשיו הגיע התור שלי להרוס לך את החיים ."
"אל תעשה את זה ג'ורג' .. בבקשה " הייתי כבר חסרת אונים.
הוא תפס אותי חזק בידיו הכבדות , קירב אלי את סכינו שכבר הרגשתי עד כמה חדה היא.
" לאאאאאאאאא " ואבא צעק.
" ג'ורג' זה לא אני , בבקשה עזוב אותה !!"
עיניי כבר היו עצומות חזק , לא יכלתי להוציא הגה מרב הפחד הרגשתי כבר את המוות מתקרב .
" אבא עצור !!! " כולנו הסתובבנו זה היה .. היה....
עומרי .
" עומרייי ! " צעקתי.
" אל תעשה את זה אבא , אל תהרוג אותה ! תהרוג אותי אני אשם ! "
" על מה אתה מדבר? " ג'ורג' לא הבין.
" אני הרגתי את קארין , תעזוב אותה "
הוא שיחחר אותי מידו ורצתי לכיוון הורי .
" אתה מה ?! "
" רגע אבא.. "
"אתה מה ?! "
ג'ורג' התקרב אל עומרי והסכין מתקרבת יותר ויותר לכוונו .
" רגע אבא רגע !!! "
" לאאאאאאאא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! " צעקתי.
הסכין החדה והאיומה ננעצה לתוך בטנו של עומרי , הדם התחיל להתפשט ודם התחיל לנזול מבטנו .
" למה עשית את זה.... ? " נפלתי על ברכי והתחלתי לבכות.
" הוא הבן ש..שלך.. " גימגמתי מפחד ומהלא נודע של מה שיקרה עוד.
" הוא לא , אף פעם לא החשבתי אותו לבן , שנאתי אותו "
" אבל הוא הבן שלך.. " חזרתי על עצמי.
" אמרתי שלא ! "
לפתע נשמעו זעקות של ניידת משטרה ועשרות שוטרים התרכזו בג'ורג' עם אקדחים :
" תוריד את הסכין " שוטר אחד צעק.
" ואם לא? עוד לא סיימתי את העבודה " וסיבב את הסכין שלו לכיווני ולכיוון אבי .
" אל תעשה את זה.. " אבי הנואש ניסה לעצור אותו.
" אני יורה" אותו השטר אמר ושתי ירירות אל תוך גבו של ג'ורג' פגעו בו , ג'ורג' נפל " זה לא הסוף." ניסה להגיד אך נפל ועיניו נעצמו .
ישר אחר כך בא האמבולנס לפנות את עומרי החסר הכרה ואותנו לקחו לבדיקות .
מאז אותו יום לא ישנתי לילות שלמים במשך שנים , תמיד המקרה הנורא הזה עלה במוחי ללא הרף . עד היום אני לא יודעת אם באמת עמרי רצח את קארין או שהוא בא להגן עלי.
גדלתי ,התבגרתי ונהייתי לאישה , הבנתי במשך השנים שהחברות שלי .. אם אפשר לקרוא להן חברות הפסידו אותי , ואת העונש שלהן הן יקבלו בבוא הזמן.
מצאתי אהבה והתחתנתי , נולד לי ילד ....... קראתי לו עמרי.
:)מקווה שנהנתם מהסיפור
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
